פירוש על איוב 11:9

אם טוב ואם רע. מאי אם טוב. זה העושה מצוה לחבירו ולא עשאה בצנעא והעני מתבייש. אע"פ שהוא עושה טוב יביא למשפט. שלא עשאה כהוגן. שהרי הנביא אומר והצנע לכת עם אלהיך (מיכה ו ח). בוא וראה כמה תורה אתה למד משיחתן של ראשונים. כל שכן תורה עצמה. כמה מדרשות וכמה הוכחיות אתה למד. הוא שאמר הכתוב קווצותיו תלתלים (שה"ש ה יא). על כל קוץ וקוץ שבתורה אתה למד תילי תילים. ומה הן קווצי האותיות. אל"ף מפני מה כתיבתו כך. בי"ת מפני מה כתיבתו כך. וכן כל האותיות. ומפני מה זה בצד זה. ומפני מה שמם כך. ומפני מה ענינם כך. ועל מה זה ראשון וזה אחרון. וצירוף אותיות על מה ככה. קווצותיו תלתלים זה הוא שאמר איוב ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (איוב יא ט). ברוך שנתן תורה לישראל ברוך הוא.

הששי. והנה באר. זו בית הכנסת כו'. ר' יוחנן פתר לה בסיני. וירא והנה באר בשדה. זה סיני. והנה שם שלשה. כהנים לוים וישראלים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים. אלו עשרת הדברות. והאבן גדולה. זו שכינה. ונאספו שמה. אלו ישראל. וגללו את האבן. שקבלו התורה. והשיבו את האבן. אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ יט). ואדוננו הקדוש מרנא ורבנא טוביהו בן כבוד רבינו הקדוש ר' אליעזר זצ"ל שמע מן אביו. וירא והנה באר בשדה. זו תורה. והנה שם שלשה עדרי צאן. אלו משה אהרן ומרים. שבזכותן ניתנו ג' מתנות טובות לישראל. המן בזכות משה. ענני כבוד בזכות אהרן. הבאר בזכות מרים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים. אלו ישראל שקבלו התורה להגות בה יומם ולילה. והאבן גדולה על פי הבאר. אלו הקושיות שבכל ענין וענין. ונאספו שמה כל העדרים. אלו תלמידי חכמים. וגללו את האבן מעל פי הבאר. שמוציאין הקושיות ממנה. ואח"כ והשקו את הצאן. אלו ישראל שנקראו צאן. שנא' ואתן צאני צאן מרעיתי (יחזקאל לד לא). והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. שאומרים דבר בשם אמרו. ללמדך שאפי' שיחות האבות כמה מדרשות בהן. כ"ש התורה והמצות והחוקים והמשפטים. לכך נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (איוב יא ט).

מדה. מדוד שלה (ס"א מד' שלה) וכאן הזכיר מידוד בל' זכר (שלא אמר מדתה):