פירוש על איוב 19:27

אשר אני. כאומר הנה המכות האלה נגלים וידועים לכל ואשר אני אחזה לי לבדי ורק עיני ראו ולא זר הוא אשר כלו כליותי בחיקי כי בזה ארגיש אני לבד ולא נראה לזולת:

בחקו. ר״ל בתוך מעי:

ואם תאמרו לא יתכן כי הלא נבואה צריכה שמחה ואתה מצטער ואיזה הדרך הלך רוח ה' מאתכם הבלתי מצטערים לדבר אותי מן המצר ומה גם כי אדרבה אליפז התנבא להפך באמרו דממה וקול אשמע האנוש כו' כי שמע המלאך אומר לו על איוב האנוש מאלוה יצדק כו' ועוד כי יותר דרכו יתברך לגלות אזן ראובן על הנוגע לשמעון מלגלות לשמעון עצמו לזה אמר אל תתמהו על זה כי אשר אני אחזה שהם שני דברים אחד להיות אני שאני עצב וגם הוא לי נוגע אלי וגם עיני ראו ולא זר כי אתם לא ראיתם לי רק אני כי הלך רוח ה' מאתכם לדבר אותי הלא הוא כי הנני חשוב כמת וכאשר נפש המת רואה יותר מנפש החי כי אין החומר מעכב השגתה כן אני הנה כלו כליותי בחיקי שהוא סימן מות שאע"ג שאם ניטלה הכוליא עשר אם נתמסמסה כזה של איוב שמחולי השחין נמס בשרו ותכלה הכוליא טרפה באופן שאין העמדת הנפש בטבע רק על דרך נס והיא כאילו כבר מסולקת מהחומר ועל כן לא יעצרנה הגשם מהשיג מחזה אלוה מה שאין כן לכם: