פירוש על איוב 38:26

להמטיר. להוריד המטר על ארץ נגובה יבשה עד לא ישב בה איש ועל מקום מדבר שממה שאין שם אדם לגודל היבשות והוא כפל ענין במ״ש:

להמטיר, וכן ערך את ירידת המטר שלא ירד המטר תמיד במקום שעלו האדים משם, כי רוב האדים עולים ממקום ישוב ששם יש צמחים ובע"ח המפיקים אדים, או מן המים, וה' ערך שהמטר ירד גם במדבר, וזה או לפורעניות כמ"ש בר"ה שאם נגזרו גשמים בר"ה והעם לא זכו יורידם אל המדברות, וז"ש להמטיר על ארץ לא איש, או שהוא לטובה, כדי.

(כו-כז) לא איש, לא אדם . התבאר אצלי התו"ה (ויקרא סי' י') שאיש כולל כל יש ונמצא, ואדם שם מיוחד לאדם לבדו, וארץ שלא יש בו שום יש ונמצא הוא לרעה, ומדבר לא אדם בו אבל יש שם מרעה לבהמות הוא לטובה להצמיח מוצא דשא, ויל"פ שהמאמרים מקבילים. להמטיר על ארץ לא איש להשביע שואה ומשואה כי שם אין מקבל תועלת מן המטר, מדבר לא אדם בו להצמיח מוצא דשא: