תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על איוב 38:26

תלמוד ירושלמי ראש השנה

וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם: מַתְנִיתָה דְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶֽם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶֽיהָ: בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָֽם. מֵ״ם יוֹ״ד מֵ״ם מַיִם. אָֽמְרָה תוֹרָה. הֲבֵא שְׂעוֹרִים בִּיכּוּרִים בַּפֶּסַח שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לְפָנֶיךְ הַתְּבוּאָה. הֲבֵא חִיטִּים בִּיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ פֵּירוֹת הָאִילָן. אֶמוֹר מֵעַתָּה. נִיסּוּךְ הַמַּיִם בְּחָג שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ הַמַּיִם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵם גְּשָׁמִים מְרוּבִּין וּבַסּוֹף חָֽטְאוּ. לְפַחוֹת מֵהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵירָה.] מַה הַקַּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. מְפַזְּרָן לְיַמִּים וּלְמִדְבָּרוֹת וְלַנְהָרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹֽא־אִ֑ישׁ מִ֝דְבָּ֗ר לֹֽא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃ הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵן גְּשָׁמִים מְעוּטִין וּבַסּוֹף עָשׂוּ תְשׁוּבָה. לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵירָה.] מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן. מוֹרִידָן כְּדֵי הָאָרֶץ וּמַשִּׁיב עִמָּהֶן טְלָלִים וְרוּחוֹת כְּדֵי שֶׁתֶּיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִ֘יבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃ צִיָּ֤ה גַם־חוֹם יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי־שֶׁ֗לֶג שְׁא֣וֹל חָטָֽאוּ׃ עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּקַּיִיץ גָּֽזְלוּ מֵהֶן מֵימֵי שֶׁלֶג. כָּתוּב תָּמִ֗יד עֵינֵ֙י יְהוָֹ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵאשִׁית הַשָּׁנָ֔ה. כָּהֲנָא אָמַר. מֵֽרֵשִׁית֙ כְּתִיב. וְעַ֖ד אַֽחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ מַדְוֶה לָהּ בְּרֵאשִׁית וִיהַב לָהּ אַחֲרִית טָבָא בְסֵיפָא.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא