פירוש על איכה 2:9

טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ. מִדְרַשׁ אַגָּדָה: לְפִי שֶׁחָלְקוּ כָבוֹד לָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם". לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטָה בָהֶם בִּרְיָה וְטָבְעוּ בָאָרֶץ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, מַעֲשֵׂי יְדֵי דָוִד הָיוּ, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטוּ בָהֶם אוֹיְבִים:

טבעו בארץ שעריה. דרש ר׳ חנינא בר פפא, מאי דכתיב רננו צדיקים בה׳ לישרים נאוה תהלה, אל תקרא נאוה אלא נוה תהלה, זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם, דוד – דכתיב טבעו בארץ שעריה^לט)פירש"י דקאי אמצודת ציון שהיא עיר דוד וביתו כמבואר בש"ב ה', וכנראה הוכרח לפרש כן ולא דקאי על שערי המקדש משום דהמקדש לא בנה הוא אלא שלמה, ואמנם י"ל ע"פ מ"ש בזבחים נ"ג ב' דמפני שאמר דוד זכור ה' לדוד את כל ענותו עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב, והיינו שנתן נפשו למצוא מקום לבנין המקדש לכן נקרא על שמו, א"כ אפשר דקאי כאן על שערי המקדש, וכ"ה אומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ועיין במהרש"א. ובמדרש במד"ר פ' ט"ו איתא להדיא דקאי על שערי המקדש, וכן איתא להדיא בזוהר (הקדמת ספר הזוהר) ג' א' דקאי על שערי בית המקדש, וכן הוא במדרש פה כהדרשה שהובאה לקמן., משה – דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז תחת מחילות של היכל אהל מועד קרשיו, קרסיו, בריחיו, עמודיו ואדניו^מ)כדי שלא ישלטו בהם שונאים בזמן מן הזמנים. ואמנם לא נתבאר מה שאמר אל תקרא נאוה אלא נוה, מאי נ"מ ומה דריש בזה, וי"ל דדריש דמפרש נוה מלשון דירה, כמו אל נוה קדשך, נוה שאנן (ישעיהו ל״ג:כ׳), ונוה צדיקים (משלי ג׳:ל״ג), ודריש לישרים נוה תהלה, כמו הנוה אשר לישרים [למשה ולדוד] לו תהלה, ומה תהלתו – שלא שלטו בהם השונאים, ודו"ק. [סוטה ט׳ א׳].

טבעו בארץ שעריה. ראו כמה עון ביטול תורה גורם כמו שאמרו חז"ל ויתר הקב"ה על עון ע"ג ולא ויתר על עון ביטול תורה וזהו אמר כאן טבעי בארץ שעריה כי השערים נטבעו ולא שלטו בהם יד אויב מחמת שחלקו כבוד לתורה ופתחו עצמם שיכנס הארון כמ"ש חז"ל: