פירוש על אסתר 1:12

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לְפִי שֶׁפָּרְחָה בָהּ צָרַעַת כְּדֵי שֶׁתְּמָאֵן וְתֵהָרֵג. לְפִי שֶׁהָיְתָה מַפְשֶׁטֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲרֻמּוֹת וְעוֹשָׂה בָהֶן מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, נִגְזַר עָלֶיהָ שֶׁתִּפָּשֵׁט עֲרֻמָּה בַּשַּׁבָּת:

השאלות:
מ"ש לבא בדבר המלך אשר ביד הסריסים משמע שהוא נתינת טעם שמצד זה לא רצתה לבא גם להבין הכפל ויקצוף וחמתו בערה בו:

ותמאן המלכה לבא בדבר המלך אשר ביד הסריסים. אמר כי אף על פי שאמרו לה זה בשם המלך אלו הסריסים שהיה ראוי שתאמין בדבריהם כי הם מהמלך הנה עם כל זה מאנה לבא למלאות מצות המלך. ואפשר שיהיה הרצון בזה כי היא לא רצתה לבא בדבר המלך מפני היותו ביד הסריסים כי לגאותה היתה רוצה שישלח לה אחשורוש שרים רבים נכבדים מאלה: