פירוש על אסתר 1:14

וְהַקָּרֹב אֵלָיו. לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם. אֵלּוּ הֵם: כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר, וגו':

השאלות:
מז"ש והקרוב אליו, ולמה כפל תארם בשלשה ענינים:

והקרוב אליו כרשנא וגו'. אמר שהקרוב אליו מאלו החכמים אשר בזה התאר שיוכל להגיד להם זה הענין כדי שישפטו בו לפי הראוי היו אלו שזכר כי הם היו רואי פני המלך תמיד והם היו הקודמים להיות יושבים במלכות כי מפני רוב חכמתם היו אצל המלך וקרובים אליו בישיבתם ואולם האחרים כשיבאו שם היו רחוקים מישיבת המלך. והנה ידמה שהיתה הסכמתם כי כשתשאל עצה מהם יתחיל הקטן מהם לדבר תחלה כדי שתשמע עצת כל אחד מהם כי אם ידבר הגדול תחלה הנה הנשארים ייראו מלחלוק עמו ולא תהיה שם עצה זולתי מאחד מהם ולזה דבר תחלה ממוכן שהיה הקטן מאלו החכמים ולפי שישרה עצתו בעיני המלך והשרים נעשתה עצתו: