מדרש על אסתר 1:14

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים וגו' (אסתר א, יג), מִי הָיוּ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל וגו'. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקּוּרְסִין, וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר קָצְרַת אָמַר לָעִבּוּרִין. לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין לְרַפְּאוֹת אֶת הַקִּירוּס [פרוש קלפה העולה מחמת מכה]. רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִידִים, וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, וְכֻלָּם הָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל דַּעְתָּן כַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ רָשָׁע, בִּשְׁבִיל שֶׁגָּזַרְתִּי עַל וַשְׁתִּי שֶׁתִּכָּנֵס לְפָנַי עֲרֻמָּה וְלֹא נִכְנְסָה, מַה הוּא דִּינָהּ, אָמְרִין לֵיהּ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ שׁוֹאֲלִים בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְעַכְשָׁיו מְטֻלְטָלִין אָנוּ, וְקָרְאוּ לְפָנָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (ירמיה מח, יא): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר. אֲמַר לוֹן אִית הָכָא מִינְּהוֹן, אָמְרִין לֵיהּ קָרִיבֵיהוֹן. הֲדָא הוּא דַּאֲמַר: וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי וגו', (משלי יא, ח): צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו, צַדִּיק מִצָרָה נֶחֱלָץ, אֵלּוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר. וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי יא, ט): בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ, בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ, זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי יד, טז): חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ, חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי כב, ג): עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ, עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדָי.

וְהַקָּרֹב אֵלָיו (אסתר א, יד), הֵן הִקְרִיבוּ הַפֻּרְעָנוּת לְעַצְמָן, כַּרְשְׁנָא, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַכַּרְשִׁינִין. שֵׁתָר, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַיַּיִן. אַדְמָתָא, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל אַטֻּנַס שֶׁבָּאָרֶץ. תַרְשִׁישׁ, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַבַּיִת. מֶרֶס, שֶׁהָיָה מְמָרֵס אֶת הָעוֹפוֹת. מַרְסְנָה, זֶה הָיָה מְמָרֵס אֶת הַסְּלָתוֹת. מְמוּכָן, זֶה הָיָה הָאִיסְפַּקְסִיטוֹן שֶׁבְּכֻלָּם. שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְתַקֶּנֶת לָהֶן כָּל מַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִין. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם מִתְקַיֶּמֶת עֲצָתוֹ שֶׁל רָשָׁע זֶה, מִי מַקְרִיב לְפָנֶיךָ. כַּרְשְׁנָא, מִי מַקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר בֶּן שָׁנָה. שֵׁתָר, מִי מַקְרִיב לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי תוֹרִים. אַדְמָתָא, מִי בּוֹנֶה לְפָנֶיךָ מִזְבַּח אֲדָמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי. תַרְשִׁישׁ, מִי לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וּמְשַׁמֵּשׁ לְפָנֶיךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, כ): תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֶה. מֶרֶס, מִי מְמָרֵס לְפָנֶיךָ אֶת הָעוֹפוֹת. מַרְסְנָא, מִי מְמָרֵס לְפָנֶיךָ אֶת הַסְּלָתוֹת. מְמוּכָן, מִי מֵכִין לְפָנֶיךָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (עזרא ג, ג): וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָו. אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי הֵם, רֵעַי הֵם, קְרוֹבַי הֵם, אוֹהֲבַי הֵם, בְּנֵי אוֹהֲבִי הֵם, שֶׁהוּא אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (ישעיה מא, ח): זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. מְרוֹמֵם אֲנִי קַרְנָם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ. דָּבָר אַחֵר, כַּרְשְׁנָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹזֵק אֲנִי לִפְנֵיהֶם כַּרְשִׁינִין וּמַשִּׁירָן מִן הָעוֹלָם. שֵׁתָר, מַשְׁקֶה אֲנִי לָהֶם כּוֹס שֶׁל תַּרְעֵלָה. אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ, מַתִּיר אֲנִי דָּמָן כַּמַּיִם. מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן, מְמָרֵס אֲנִי מְסָרֵס וּמְמַעֵךְ אֶת נַפְשָׁם בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם, וְכִי הֵיכָן הָיְתָה אִיסְקוֹזוּת שֶׁל כֻּלָּן מְתֻקֶּנֶת, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מִישַׁעְיָה הַנָּבִיא, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יד, כא): הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וגו'.

שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רַב וּשְׁמוּאֵל, רַב אָמַר בְּמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב דְּאָמַר בְּמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, נִיחָא, עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר בְּמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר, כֵּיצַד הָיוּ כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים, אָמַר רַבִּי הוּנָא עַל יְדֵי שֶׁלֹא נִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ה, ב): בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא וגו' שֶׁמִּתּוֹךְ כֵּן בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה.