פירוש על אסתר 2:11

וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ. זֶה אֶחָד מִשְּׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁנִּתַּן לָהֶם רֶמֶז יְשׁוּעָה: דָּוִד וּמָרְדְּכַי. דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם אֶת הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ". אָמַר: "לֹא בָא לְיָדִי דָבָר זֶה אֶלָּא לִסְמֹךְ עָלָיו לְהִלָּחֵם עִם זֶה". וְכֵן מָרְדְּכַי אָמַר: "לֹא אֵרַע לְצַדֶּקֶת זוּ שֶׁתִּלָּקַח לְמִשְׁכַּב נָכְרִי אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לָקוּם לְהוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל". לְפִיכָךְ, הָיָה מְחַזֵּר לָדַעַת מַה יְּהֵא בְסוֹפָהּ:

השאלות:
למה התהלך מרדכי כל יום ויום לדעת את שלום אסתר, הלא ידע שלא תכנס לבית המלך עד מלאת יב"ח:

ובכל יום ויום. לולי היות מעלה גדולה אל מרדכי לא היה יושב בשער המלך, והטעם [חסרה מלת שהיה] שופט כאשר כתוב בדניאל שהיה בתרע מלכא, והוא היה מגדולי ישראל כי היה ששי לשרים העולים עם זרובבל, וכאשר ראה כי לא נבנה הבית שב אל עילם והיו [צ"ל ולולא היה] בשער ארמון המלך קודם שתלקח אסתר לא היה יכול לבוא לפני חצר בית הנשים כי מי יביאנו שם, ולפני החצר היה מתהלך כי לא יכול לראותה בבית הנשים: