פירוש על במדבר 1:3

תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא. הענין בזה שמשה רבינו הכיר שהשי"ת בוחר תחילה בהאדם ומזה נמצא אח"כ בהאדם כח בחירה בעבודה, נמצא שהכל הוא מהשי"ת, וזה נקרא במדרש (תנחומא צו ח') בחרו ולא קרבו אבל הוא קרב את עצמו, ואהרן הכהן היה מכיר כי מצד שהאדם בעבודתו והשתדלותו מקרב עצמו להשי"ת ועי"ז אח"כ בוחר בו השי"ת, וזה נקרא קרבו ולא בחרו, ובאמת בהשקפה ראשונה נתראה כשני הפכים אבל באמת בשורשם אחד הם, והנה מצד אלו השני דעות היו נבדלים כמה נפשות מישראל שלא קרבו עצמם מצדם ולא נבחרו גם כן מצד השי"ת, א"כ חלילה היו נבדלים מנשיאות ראש, ולכן מחמת אהבת ה' לישראל לבלתי ידח ממנו נדח ויהיו הכל נכללים במספר צבאם ובנשיאות ראש, לכן צוה השי"ת שיהיה נשיא השבט עם משה ואהרן בעת המנין, שהנשיא היה דורש טוב לעמו לכל שבטו להמציא להם מקום בשורש ולא ידח מישראל שום נדח.

מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה. יובן בס"ד לרמוז קשר הפסוקים ונקדים בס"ד מ"ש הרב הקדוש מהר"ש מאסטרופולי זיע"א זלה"ה בספרו הבהיר דן ידין במאמר יו"ד דף ל"ז וז"ל פי' מ"ש רז"ל בפרק ע"פ שיתן הגודל בנחיר ימין וכן בשמאל ידוע כי נחיר גי' מספר רס"ח וכן נחיר ב' גי' רס"ח הנה רס"ח נחסר ממנו מ"ג להשלים למנין שיא שהוא סוד שי"א נימין קדישין וכיצד יהיה ב"פ שי"א יעשה כך נחיר שהוא רס"ח ישים בו גודל שמספרו מ"ג רס"ח ומ"ג גימ' שי"א כן יעשה בנחיר ימין וכן יעשה בנחיר שמאל והנה ב"פ שי"א גי' תרכ"ב והסוד כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה כשהוא בדרך אינו צריך שתירא מן עין הרע וז"ש שהתקנה בנחיר שיש בו שי"א נימין קדישין וכו' עכ"ד זלה"ה ע"ש. וכתב שם הרב המפרש קרן הצבי ז"ל וז"ל פי' שבגמרא אמרו שיש תקון לעין הרע שלא תשלוט בו יתן הגודל בנחיר ימין וכן כשמאל באופן שיוכל לראות בעצמו את נחיריו ואמר בסודו שיש בכל נחיר האחד שי"א נימין קדישין והנה לא רמיזא השי"א בנחיר אלא א"כ יתן הגודל בו שאז נשלם השי"א בו וכו' ע"ש:

כל יצא צבא. מַגִּיד שֶׁאֵין יוֹצֵא בַּצָּבָא פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים: