פירוש על במדבר 1:51

יורידו אתו. כְּתַרְגּוּמוֹ "יְפָרְקוּן", כְּשֶׁבָּאִין לִסַּע בַּמִּדְבָּר מִמַּסָּע לְמַסָּע הָיוּ מְפָרְקִין אוֹתוֹ מֵהֲקָמָתוֹ, וְנוֹשְׂאִין אוֹתוֹ עַד מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן שָׁם הֶעָנָן, וְיַחֲנוּ שָׁם וּמְקִימִין אוֹתוֹ:

והזר הקרב יומת. אשר ליה ההוא עובד כוכבים להלל, מקרא זה על מי נאמר, אמר ליה, אפילו על דוד מלך ישראל ^בבגמרא כאן הובאה אגדה זו בסמיכות למעשה בעובד כוכבים שבא לפני הלל ואמר לו גיירני על מנת שתשימני לכהן גדול, ואמר לו שילמוד מקודם כל התורה, ולמד, וכיון שהגיע לפסוק והזר הקרב יומת, שאלהו מקרא זה על מי נאמר והשיב לו אפילו על דוד מלך ישראל. ומה שתפס לרבותא אפילו מלך י"ל ע"פ מ"ש בכריתות ו' סע"ב לענין הא דכתיב ר"פ תשא באיסור הנאת שמן המשחה ואשר יתן ממנו על זר, דמלך אינו בכלל איסור זה משום דאינו נקרא זר, כיון דמשוח הוא, וקמ"ל דאפ"ה לענין מה שנאסרו כאן בפרשה כלול גם מלך. ומה שתפס דוקא דוד המלך, י"ל שרמז לו גם זה דאע"פ שחביבים גרים להקב"ה [כמבואר במ"ר פ' משפטים ובכ"מ] ודוד מגרים אתא [מרות המואביה], ועם זה הוא גם מלך, ואע"פ כן הוא בכלל והזר הקרב יומת, וא"כ אין לו להגר לקוות להגיע למטרתו שהתנה עמו.
גם י"ל בכונת הלשון אפילו דוד מלך ישראל, ע"פ מה שמצינו גביה (דברי הימים א ט״ו:ב׳) אז אמר דוד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר ה' וגו', וזהו שאמר אפילו דוד מלך ישראל, שכן מצינו דנזהר מעשות גם את העבודה השייכה ללוים, ומכש"כ עבודת הכה"ג.
והנה קבענו דרשה זו כאן על פסוק זה ע"פ הציון בתו"א בגמ', אמנם באמת יותר היה נכון לקבעה על הפ' דפ' קרח (י"ח, ז'), כי שם ידובר באהרן ובניו ובעבודת המזבח ובמבית לפרכת שהוא עבודת הכה"ג, משא"כ כאן דבעבודת לוים איירי.   .
(שבת ל"א א׳)