פירוש על במדבר 10:31

ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנותינו במדבר והיית לנו לעינים. יובן בס"ד לפרש כי הא ודאי שאחר שנכנסו ישראל במדבר ודאי לא היה נעלם מגדולי ישראל שצריכים להתעכב במדבר ימים רבים עד אשר יבררו כל הבירורים הצריכים להתברר מהמקומות כי הא ודאי הבינו שלא על חנם הכניסם הקב"ה במדבר הגדול הזה אשר לא עבד בו איש ולא ישב אדם שם והוא מקום נחש שרף ועקרב וגם הם מוכרחים לנסוע מ"ב מסעות כנגד שם מ"ב כידוע וגם עוד שגם איש אשר לא נוססה בקרבו רוח ה' להבין ולהביט בכל זאת הנה גם לא יבצר שיחשוב בדעתו הטעם הפשוט והנגלה שבהכרח צריכים להתעכב במדבר עד אשר יגדלו האילנות אשר קצצו אנשי כנען כי בצאת ישראל ממצרים פחדו כל אנשי כנען פן יבואו ישראל לקחת את ארצם כי ידעו שלארץ כנען הם רצונם לבא ולכן קצצו כל אילנות הטובות שיש להם וטמנו כל ממונם תחת הקרקע כדי שבעת שיבאו ישראל לא ימצאו כלום והנה הש"ית אמר להביא את ישראל לארץ זבת חלב ודבש ארץ טובה ורחבה וגם אמר שתהיה נמי בתים מלאים כל טוב ולכן כדי לקיים גזרתו ית' צריכים להתעכב במדבר ימים רבים עד שיתייאשו אנשי כנען ויהיה בטוח לבם שלא יבואו לארצם ואז יוציאו המטמונות שטמנו להיות בתים מלאים כל טוב כבראשונה וגם האילנות טובות שקצצו יצמחו ויצאו כבתחלה ואז יבואו בית ישראל פתע פתאום לנחול את הארץ ברוב טובה וימצאו בתים מלאים כל טוב וא"כ מלבד טעמים האמורים הנסתרים הנה יש נמי טעם פשוט ונגלה לעכבת ישראל במדבר וזה הטעם יוכל ליפול בלב כל איש הישראלי:

ויאמר אל נא תעזב אתנו וגו' והיית לנו לעינים. להבין הלא לא היה צריך משה רבינו שחובב יהיה מורה דרך שלו ולמה אמר והיית לנו לעינים. אכן הענין בזה כדאיתא בגמ' (ב"ב ע"ה.) אמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק, שנאמר (ישעיה ד',ה') וברא ה' על כל מכון וגו' כי על כל כבוד חופה מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקב"ה חופה לפי כבודו, עשן בחופה למה א"ר חנינא שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעוה"ז מתמלאות עיניו עשן לעוה"ב, ואש בחופה למה א"ר חנינא מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו, ועיקר החופה הוא כמו שכתיב (שם) כי על כל כבוד חופה שכל אחד יתכבד ממה שקנה בעוה"ז ויתכבד נגד חבירו הקטן ממנו ואפילו הקטן שבישראל יתכבד נגד הגדול שבגרים, ולכן מוכרח שיהיה גר להשלים ההתנשאות וכבוד של כלל ישראל להראות לו לעינים שלכבוד הזה של אזרח ושורש ישראל אין ביכולת שום בריאה שאינו מזרע ישראל להשיג אף אחר גודל עבודות, ואף שבאמת הגר עשה דבר גדול לכנוס תחת כנפי השכינה מכל מקום איתא בזה"ק (יתרו פ"ז.) גר צדק אקרי ולא יתיר וזהו והיית לנו לעינים, וכמו שכתיב (ישעיה ס"ו,כ"א) וגם מהם אקח לכהנים ללוים, היינו לבחינת עבודה יכולים גם הגרים להגיע אבל לשורש ישראל אין יכולים להגיע בלבוש הגרים כדאיתא בזה"ק (סבא משפטים צה:).

ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנותינו במדבר וכו' הדקדוקים רבים ואין צורך לפרטם ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש במדרש רבה פרשת נשא הקב"ה אוהב את הגרים משל למה"ד למלך שהיה לו צאן והיתה יוצאת בשדה ונכנסת בערב כן בכל יום פעם אחת נכנס צבי אחד עם הצאן הלך לו אצל העזים היה רועה עמהם אמרו למלך הצבי הזה נלוה עם הצאן והוא רועה עמהם כל יום ויום יוצא עמהם ונכנס עמהם היה המלך אוהבו הרבה אמרו לו אדונינו המלך כמה תיישים יש לך ואין אתה מזרזינו ועל הצבי הזה בכל יום ויום אתה מציוינו א"ל המלך הצאן רוצה ולא רוצה כך הוא דרכו לרעות כל היום ולערב יבא וישן בתוך הדיר אבל הצביים במדבר הם ישנים אין דרכם ליכנס לישיבת בני אדם לא נחזיק טובה לזה הצבי שהניח כל המדבר הרחב הגדול במקום כל החיות ובא ועמד בחצר כך אין אנחנו צריכין להחזיק טובה לגר שהניח משפחתו ובית אביו והניח אומתו וכל אוה"ע ובא לו אצלינו לכן הרבה עליו שמירה שהזהיר את ישראל שישמרום שלא יזיקו להם וכן הוא אומר ואהבתם את הגר וגר לא תונה ע"כ ע"ש: