פירוש על במדבר 10:32

והיה כי תלך עמנו והיה הטובה הוא אשר יטיב ה' עמנו והטבנו לך. יובן בס"ד דידוע מ"ש המפרשים ז"ל דהלא יעקב ועשו חלקו העולמות ואין ליעקב שום הנאה בעו"הז וא"כ השתא כמו שיעקב נהנה בעו"הז שהוא חלק עשו גם עשו צריך שיהנה בעו"הב שהיא חלק יעקב ותירצו דמה שצריך ליהנות עשו בעו"הב כנגד זה כבר אוכלים אותו הגרים בעו"הב שהם באו ממנו ונתוספו על ישראל וקבלו אותם ויש להם חלק לעו"הב וא"כ תו אין לעשו שום שייכות בעו"הב כלל עכ"ד ז"ל. ונמצא לפי"ז דע"י קבלת הגרים שמקבלים ישראל הנה בזה ניצולו מטענת עשו בעו"הב ולא יוכל ליקח חלק עמהם כלל וז"ש והיה כי תלך עמנו והיה הוא לשון שמחה כלומר שמחה גרולה יהיה לנו אם תלך ותתחבר עמנו יען כי אתה גר צדק ועל ידך אז והיה הטוב ההוא הידוע והוא טוב עו"הב שהוא טוב מוחלט אשר יטיב ה' שם בלתי אמצעי אלא הוא בידו יתברך הנה אז יהיה עמנו דייקא ולא יהיה שייך ממנו לעשו כלל יען כי והטבנו לך שאתה גר וא"כ מה שצריך לאכול בעו"הב כבר אוכלים אותו הגרים:

והיה הטוב ההוא. מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִין אֶת הָאָרֶץ, הָיָה דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ ת"ק אַמָּה עַל ת"ק אַמָּה וְהִנִּיחוּהוּ מִלַּחֲלֹק, אָמְרוּ מִי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ הוּא יִטְּלֶנּוּ, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נְתָנוּהוּ לִבְנֵי יִתְרוֹ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" וְגוֹ' (שופטים א'):

והיה כי תלך וגו' והיה וגו'. צריך לדעת למה כפל לומר והיה פעם ב' עוד כל הכתוב מיותר שהן הן הדבדים הנאמרים במאמר ראשון, ויתבאר לב' הסברות, לסברת ר''א תיבת והיה וגו' נמשכת עם מה שלמעלה על זה הדרך והיית לנו לעינים והיה כמו כן כי תלך עמנו תחשב במדרגה זו ולא תהיה בגדר נר לפני חמה ולבנה כמאמרך לדברי ר''א, ולדברי ר' יהושע ירצה שתעמוד במצב זה גדול בעינינו.