פירוש על במדבר 10:9

בפסוק וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר כו' והרעותם וחצוצרות כו' והוא כולו מוקשה הי' לכתוב וכי תבוא מלחמה. תבואו משמע אתם תבואו. וכן על הצר. אך הנה פרשנו עוד בתחלת הפרשה על בהעלותך כו' כי לכאורה היה לכתוב העלה את הנרות אל מול פני המנורה כו'. אך הנה ידוע אהרן שושבינא דמטרוניתא שהיה מקרב תמיד כנ"י לה' ומקשט אותם וכפר עליהם והתפלל עליהם ע"כ נקרא בתרגום יונתן עמוד צלותהון דישראל. ומשה שושבינא דמלכא שאהרן קירב את כנ"י לה' ומשה רבינו ע"ה הוריד את ה' לכנ"יי ע"כ אומרו שקולין הגם שלא קם כמשה אך בענין פעולה זו היו שקולים שע"י שניהם נגמר ענין א'. וזה לשון [שקולין] הם ולא [אמרו שקולין] היו כי בכל דור אותם שפועלים ענינים אלו שקולים [הם]. והנה שמואל היה שקול כמשה ואהרן י"ל בענין זה שפעל שניהם בתפלותיו. וזה ושמואל בקוראי שמו. ומשה נמי היה יכול לפעול הכל כ"א שלא רצה לבדו מפני ענותנותו כידוע. וזה בהעלותך את הנרות הם נשמות בנ"י כדרכך לקרב כנ"י לה' אל מול פני המנורה הוא פרנסה כי המנורה נוכח השולחן יאירו שבעת הנרות כנ"ל תראה להיות להם פרנסה בריוח כי אם אין קמח אין תורה וכדאיתא בח"ה ריש הפרישות תיקון הפרנסה. וזה הוא באנשים אשר חפצים בהאמת או עכ"פ שמסכימים עם אנשי האמת וצייתים להם כי לולא כן אין נכון כ"כ להרבות להם עושר שלא תהיה לרעתם להיות גאוה ולשכוח את הבורא ב"ה ח"ו. וכמו שפרשנו על והעמידו תלמידים הרבה פרושו בני חיי ומזוני היא לשון העמדה כי ברא כרעא דאבוה וכן ממונו של אדם מעמידין אותו על רגליו וכן חיי העמדה לשון עכבה להיות הרבה בעולם וכמו עמדתי בהר להאריך ימים ושנים. וזה תלמידים הרבה משא"כ לשאינם צייתים יש חשש להרבות להם כנ"ל משא"כ לתלמידים טוב להעמידם הרבה לעבוד את הש"י מתוך הרחבת הלב. וזה י"ל דהנה שמעתי מרבי ר' אלימלך ז"ל על פסוק עשה לך שתי חצוצרות כסף ואיני יודע אם הוא ממנו או בשם הרב המגיד רבינו מראוונא ונ"ל התחלה בשם הרב וסוף משמו. עשה לך שתי חצי צורות להיות מחזיק עצמך לחצי צורה וצורה השלימה הוא עם ה' י"ת. וזה כסף ע"י אהבה ויראה לה' י"ת. כי כסף לשון כיסופא ובושה הוא יראה וכמו שאמרו רז"ל למען תהיה יראתו על פניכם זו הבושה וכן נמי לשון נכסוף נכספת לבית אביך לשון אהבה לה'. מקשה תעשה אותם לא תחוש אם יהיה קושי' עליך. וכן י"ל פשוט להיות בקושי' ובחוזק גדול. והמלך למקרא העדה איזה מקרא להעדה תהיה יכול לפעול להם תשועה ולמסע את המחנות הם הקליפות ממך וכמו שכתיב אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי. וכן י"ל כאן וכי תבואו לאותה מדרגה מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם פי' כשתהיה לכם ארציות בריוח תהיה לכם תועלת נגד היצה"ר וכנ"ל כי תהיו צייתים ורוצים רק לעבוד את השי"ת והבא לטהר מסייעין לו ומה תעשו להיות הארציות בריוח והרעותם לשון ריעות בחצוצרות בחצי צורות הנ"ל וכמו שאיתא לקבל קודם תפלה שמתדבק בו יתב' מ"ע של ואהבת לרעך כמוך וכן מי שאוהב תמיד את ישראל יכול לפעול תמיד ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאויביכם:

וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעת' מאויביכם: י"ל בזה בדרך רמז ע"פ שאמרתי על ש"ס דברכות כל המשתף ש"ש בצערו כופלין לו פרנסתו וכו' עיין לעיל פ' בחקותי ועתה נבאר לשון שם שמים בצערו דהנה גלוי וידוע כי הקב"ה נקרא שמים כמו ואתה תשמע השמים והשכינה נקראת שם כידוע והיינו כי היא נתהווה משמים וזהו כל מחלוקת שהיא לש"ש וכו' היינו כדי לקשט השכינה שנקראת שם להכלל בסוד שמים סוד אחדות גמור כמו זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ושמעתי בשם הרב המגיד המנוח מוה' דוב בער זללה"ה חצוצרות הוא לשון חצי צורות ודברי פי חכם חן וזהו פי' המשתף שם שמים בצערו היינו שמחבר ומייחד צערו בצער השכינה כביכול ומבין שבא לו מחמת שהיא מגעגעת לבוא לבחי' שמים שיהיה בסוד אדם שלם זכר ונקבה ברא' וכל החסרונו' הם באי מש' בכדי לייחד ולהתפלל על חסרונה כידוע מכמה מאמרים ואז כשמבין זה ומתפלל על צער השכינה כביכול אז בוודאי ממלאין לו בקשתו וכופלין לו וכו' כנ"ל בפ' בחקותי ע"ש: וזה י"ל שמרומז בפסוק וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו' והרעותם היינו תחברו צער שלכם בחצוצרות היינו בחצי צורות היינו צער השכינה כביכול שיש פירוד למעלה והם שני חצי צורות שם ושמים המגעגעים להתקרב ולהתייחד אחד אל אחד אזי בוודאי אם כה תעשו באמת אזי ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם: וכמו שאמר אא"ז זללה"ה מפורש כי כל המלחמות שבעולם היא מחמת שמלכות היא בלא יחוד ר"ל וכשנעשה יחוד אזי יתפרדו כל פועלי און:

וכי תבואו מלחמה בארצכם. תרגם אונקלוס ארי תעלון לאגחא קרבא בארעכון ולפי זה חסר ל' ופי' וכי תבאו למלחמה. שק"ל שבכל מקום הוא אומר לשון יציאה כמו כי תצא למלחמה על אויביך וראית בשבי'. כי תצא למלחמה וראית סוס ורכב. כי תצא למלחמה על אויביך ואפשר לומר שבא לרמוז שאין מצוה זו נוהגת אלא במלחמת חובה אבל אם היו יוצאין למלחמת הרשות לא היה בחצוצרות וכל הנך דכתיב בהו לשון יציאה מיירי במלחמת הרשות אבל הכא לא מיירי אלא בחובה ולהכי לא כתב בי' לשון יציאה דמשמע ביוצא למרחוק וכן משמע נמי קרא דכתיב בארצכם וכן דורש בסיפרי בין שאתם יוצאים עליהם בין שהם באים אצליכם ולפ"ז הוי"ו של תבואו יתירה ופירשו וכי תבואו למלחמה: