פירוש על במדבר 11:25

ותנח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו. פי' כי אם האדם נעשה מרכבה לקדושה אזי שורה עליו רוה"ק וזהו ל' נחת רוח ותרגום של וירד ונחת שהרוח הקודש יכול לירד עליו ולנוח ולהתקיים עליו וזהו שאמרו דברי חכמים בנחת נשמעים ר"ל ברוח הקודש שהשכינה שורה עליהם לכך נתקיימו ונשמעי' דבריהם וז"ש חכמים בערב שבת צריך הני תלת מילי למימרינהו בניחותא כי היכא דלקבלי' מיני' שלשון ניחותא הוא לשון הנחה של רוה"ק שהשכינה יכול להתקיים עליו ולא להסתלק ממנו לפעמים חלילה מחמת איזה סיבה מחמת עבירה או מחמת כעם. אך ההנחה הוא הקיום עליו שיש לרוה"ק הנחה עליו אז עי"כ יקבלו ממנו בלי ספק וזהו ותנח עליהם הרוח שהי' לרוה"ק הנחה עליו אז עי"כ לכך כנוח עליהם ויתנבאו ולא יספו כנ"ל:

ולא יספו. לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם לְבַדּוֹ, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסִפְרֵי, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "וְלָא פָסְקִין", שֶׁלֹּא פָסְקָה נְבוּאָה מֵהֶם:

וירד ה' וגו' וידבר אליו. צריך לדעת מה דבר ה' אליו, עוד צריך לדעת למה הוצרך לכל זה ולא ניבא אותם מבלי כל סדר המוכן ויתבאר הענין על פי מאמרם ז''ל בספר הזוהר (פנחס רכ.) בפסוק לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, כי יצו ה' על משה שיאמר הנני נותן וגו', והטעם מפני שזכה כבר משה בברית השלום ושלו יחשב וכשרצה ליתנו לפנחם נמצא שכבר נתנו למשה וזכה בו ואין הקדוש ברוך הוא חוזר ונוטל מתנותיו, כמו כן הנבואה נתן למשה למנה וכל הבא להתנבאות משה הוא הנותן מהטעם הנזכר, ולזה יקרא אדון הנביאים, והוא מאמר ה' כאן שצוה לאסוף הזקנים והוא עמהם וירד ה' בענן, ואומרו וידבר אליו פירוש לשון שררה וממשלה כדרך אומרו (תהילים מ״ז:ד׳) ידבר עמים תחתינו שעשה ה' השררה בדבר זה אליו פירוש למשה וברשותו וברצונו האציל וגו':