פירוש על במדבר 13:15
תורה תמימה על התורה
ויקרא משה להושע יהושע. אמר – יה יושיעך מעצת מרגלים ולכאורה הוי פשטות הכונה שהתפלל משה בלשון זה וכונתו היתה שלא יצטרף למחשבת המרגלים להביא אתם יחד דבה רעה על הארץ, אבל לפי"ז קשה בשתים, כי אם ידע משה מעצת מרגלים האיך שלחם לתקלה זו, וגם קשה למה לא התפלל גם עליהם שינצלו מעצה רעה.
ולכן נראה שבאמת לא ידע משה מעצתם ומחשבתם של המרגלים ורק על יהושע התפלל מפני שחשש כי אחרי שכל תולדה הולכת אחר עיקרה ושרשה, ויהושע בא מיוסף, ומצינו ביוסף שהביא דבת אחיו, חשש שמא נשתרשה גם בו מדה זו וכמ"ש מעשה אבות ירשו בנים, לכן התפלל עליו, ומה שהתפלל כזה עליו יותר מאשר על גדי בן סוסי שהיה למטה יוסף, אולי משום דתלמידו היה והיה חביב עליו ביותר כמש"כ לא ימיש מתוך האהל, וגם כי הוא היה נכון להביא את ישראל לארץ, וחשש ביותר לתקלתו, משא"כ על גדי לא חשש להתפלל כיון דעכ"פ רק חשש רחוק הוא.
ומ"ש שאמר יה יושיעך מעצת מרגלים נראה דאין זה מלשון משה ממש אלא הוא אמר סתם יה יושיעך מהביא דבה רעה, ורק חז"ל שמשו בלשון זה שאמר יושיעך מעצת מרגלים על שם סוף הדבר. –
ודע דמה שמצינו בכ"מ בתורה שנקרא יהושע בשמו המלא ביו"ד אע"פ שאותן הענינים היה קודם שינוי השם, צ"ל דנקרא כן על שם העתיד, ויש להעיר בכתובות י' ב' שחקרו מקור להא שכתבה תורה על שם העתיד ולא הביאו משם יהושע, וי"ל. ומה שמצינו בפ' האזינו (ל"ב מ"ד) שנקרא בשם הושע יש שם דרש מיוחד על זה כפי שיבא לפנינו שם אי"ה. –
וכתב ביש"ש פ"ד דגיטין דמי ששמו יהושע ונקרא בפי האנשים הושע או בקירוב לזה א"צ לכתוב בגט המכונה הושע, יען דהוי קיצור השם מיהושע, ולמד כן מפסוק זה, דאחרי ששינה משה את שמו הכל יודעים שעיקר השם הוא יהושע, עכ"ד, וצריך להוסיף באור, משום דהסברא נותנת שכל אב הקורא לבנו בשם זה בודאי כונתו להשם יהושע במלואו וכתקונו, וע' בשו"ת חת"ס חלק אה"ע סי' קי"ז. .
(שם שם)
ולכן נראה שבאמת לא ידע משה מעצתם ומחשבתם של המרגלים ורק על יהושע התפלל מפני שחשש כי אחרי שכל תולדה הולכת אחר עיקרה ושרשה, ויהושע בא מיוסף, ומצינו ביוסף שהביא דבת אחיו, חשש שמא נשתרשה גם בו מדה זו וכמ"ש מעשה אבות ירשו בנים, לכן התפלל עליו, ומה שהתפלל כזה עליו יותר מאשר על גדי בן סוסי שהיה למטה יוסף, אולי משום דתלמידו היה והיה חביב עליו ביותר כמש"כ לא ימיש מתוך האהל, וגם כי הוא היה נכון להביא את ישראל לארץ, וחשש ביותר לתקלתו, משא"כ על גדי לא חשש להתפלל כיון דעכ"פ רק חשש רחוק הוא.
ומ"ש שאמר יה יושיעך מעצת מרגלים נראה דאין זה מלשון משה ממש אלא הוא אמר סתם יה יושיעך מהביא דבה רעה, ורק חז"ל שמשו בלשון זה שאמר יושיעך מעצת מרגלים על שם סוף הדבר. –
ודע דמה שמצינו בכ"מ בתורה שנקרא יהושע בשמו המלא ביו"ד אע"פ שאותן הענינים היה קודם שינוי השם, צ"ל דנקרא כן על שם העתיד, ויש להעיר בכתובות י' ב' שחקרו מקור להא שכתבה תורה על שם העתיד ולא הביאו משם יהושע, וי"ל. ומה שמצינו בפ' האזינו (ל"ב מ"ד) שנקרא בשם הושע יש שם דרש מיוחד על זה כפי שיבא לפנינו שם אי"ה. –
וכתב ביש"ש פ"ד דגיטין דמי ששמו יהושע ונקרא בפי האנשים הושע או בקירוב לזה א"צ לכתוב בגט המכונה הושע, יען דהוי קיצור השם מיהושע, ולמד כן מפסוק זה, דאחרי ששינה משה את שמו הכל יודעים שעיקר השם הוא יהושע, עכ"ד, וצריך להוסיף באור, משום דהסברא נותנת שכל אב הקורא לבנו בשם זה בודאי כונתו להשם יהושע במלואו וכתקונו, וע' בשו"ת חת"ס חלק אה"ע סי' קי"ז. .
(שם שם)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
ויקרא משה להושע בן נון יהושע. ידוע המדרש בפרש״י יה יושיעך מעצת מרגלים. והוא פלא אם ידע משה שמרגלים יקלקלו כ״כ לא היה לו לשלחם. אלא כך הדבר. דכבר נקרא יהושע במלחמת עמלק ומזה הטעם שהתפלל משה עליו שיושיעו במלחמתו. אך לא היה זה השם כי אם לשעה זו בשעת מלחמה. ואח״כ נשתקע זה השם וחזרו וקראו אותו הושע. עד אותה שעה שנתברר שיהושע מכניס ישראל לארץ אם ע״י נבואת אלדד ומידד. אם מזה שהבין משה שלא תהי׳ ביאתם לארץ בדרך נס נגלה כ״כ שהרי הסכים הקב״ה למרגלים. וא״כ יהי׳ ע״י יהושע ע״כ ברכו לחלוטין בזה השם. מיהו נסמך זה השם לכאן. ללמדנו שבזו התפלה נכלל מלחמת היצר ג״כ. אם תהיה עצתם לרעה יהיה נושע בה׳ גם בזה. וע׳ מש״כ ס׳ דברים ל״ב מ״ד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
גד. גימ"ל רפה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy