פירוש על במדבר 13:24

עד נחל אשכול, זהו שאמר הכתוב אשכלות מרורות למו שבשביל שבזה האשכול חטאו י' מרגלים וימאסו בארץ חמדה שתו כוס תרעלה וגלו י' שבטים ממנה, ולכן נקט אשכלות לשון רבים לרמז שבשביל שחטאו בו עשרה שהם עדה וקהל עם רבים, וזהו מרורות למו, שנרמז בזה מרורות לעצמם שהוא בגימט' ונושנת"ם (ועוד אמר אשכלות לשון רבים כי שתים רעות גרמו בזה, א' שלקו הם על כך במדבר, ב' שגלו בשביל כך מן הארץ, וכ"ז הוא הענין והוא הדבר אצלי בטעם אשכל חסר כי נמסר במסורה ה' חסרים דהיינו בפ' לך לך ב' פעמים בשם האיש אשכל ריע ענר וממרא בעלי ברית אברם וכאן ויבאו עד נחל אשכל, וכן שנית בענין הזה בפ' דברים ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אותה, וחמישי בשיר השירים אשכל הכפר דודי לי, והטעם כי יש במדרש תנחומא שפירוש נחל אשכל הוא כך נחל של אשכל בעל ברית שגלוי הי' לפניו ית' שעתידין מרגלים לכרות אשכל ענבים בגבולו לכן קרא שמו אשכול ע"כ, והנה הכריתה ההוא כפולה לגריעותא וחסרון דהיינו שחטאו בזה להוציא דבה ולקו על כך, ועוד גרמו בזה גלות עשרת השבטים כנזכר לכן שם האיש הנקרא כן ע"ש המעשה הזה בא ב"פ חסר לבחינת ב' חסרונות ותקלות שהי' כאן וכן פשוט בעצם זכרון המעשה ב"פ ראוי לבא חסר על כך ולהורות כי גם את זה לעומת זה עשה אלהים שסבב שם האיש כן על שם מעשה זה כנזכר מהמדרש וזהו בעצמו טעם נכון לשנשנה המעשה הזה במשנה תורה כדי לחסרו שנית ולרמז על ב' החסרונות והרעות שגרמו בזה, ועם כ"ז הוא ית' ברחמיו ורוב חסדיו מכפר ועל כל פשעים תכסה אהבתו אלינו לכן בא אשכל הכפר ג"כ חסר לומר שעם כל חסרונות אלה הוא הוא המכפר פעמים פעמים וכפירש"י שם על אשכל הכפר, והדברים נכונים):

על אודות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל. תמהו הכנעניים על שאותו האשכול אצל בני ישראל שכרתו אותו היה דבר חדוש ונפלא כי רבים היו בארץ אשכולות גדולים כמוהו או יותר ממנו ולא היה זה נפלא אצל הכנעניים יושבי הארץ כלל ועל תמיהתם זו קראו המקום נחל אשכול: