פירוש על במדבר 14:18

י"י ארך אפים ורב חסד וגו'. והנך רואה כי משה רבינו ע"ה לא ישלים כאן הי"ג מדות רק דילג מקצתן ופירש הרב הגדול ז"ל כי לא הזכיר אמת כי במדת אמת יהיו חייבים. ולא הזכיר נוצר חסד לאלפים כי לא בזכות אבות נתפלל משה עכשיו ולא הזכיר בתפלה זו אברהם יצחק ויעקב והטעם שהארץ ניתנה להם ומהם יירשוה והן מורדין באבותם ולא היו חפצים במתנה שלהם ולא הזכיר וחטאה בעבור שאלו מזידין ופושעים ולא ידעתי למה לא הזכיר רחום וחנון ואולי ידע משה רבינו ע"ה כי הדין מתוח עליהם ולא יחמול לעולם על כן לא בקש רק אריכות אפים שלא ימיתם כאיש אחד ולא ישחטם כצאן מדבר שימותו במגפה ובעבור שלא בקש רק אריכות אפים אמר לו סלחתי כדברך שאהיה להם אל ארך אפים ורב חסד והזכיר פוקד עון אבות שאם יראה שלא למחול עונם יפקוד עון אבות על בניהם ומזה היתה להם גזרה לקבוע עליהם בכייה לדורות בלילה הזה כי פקד עונם על זרעם. אלו דבריו ז"ל ותמהתי על אומרו כי במדת אמת יהיו חייבים כי במלת אמת בכל מקום נרמז לרחמים. אמנם יש ליישב כוונתו כי בכל מקום יחשוב הרב ז"ל כי מלת אמת נרמז למכריע שני וזאת היא כוונתו במדת יעקב אבינו ע"ה ומעתה לא יקשה לך כי ידוע כי מכריע שני אינו מלא רחמים כראשון כרמוז לפניו ילך דבר (חבקוק ג ה'). אמנם הרב עצמו פירש מלת אמת האמורה בי"ג מדות שהרמז למכריע ראשון וגם זה יש ליישב כי המכריעים שוים בשם ובפעולה ועדיין לא יישב הרב הכל כי עדיין יקשה מדוע לא הזכיר אל שהוא מדה אחת גם השם ביו"ד ה"א לא הזכירו רק פעם אחת ודילג האחד. והחכם רבי עזרא ז"ל כתב צריך אתה לדעת כי כל י"ג מדות הם רחמניות כמו שתמצא באלה שמות רבא אעפ"כ כולן רחמניות מן התשובה כמו שהם באדם דברים רוחנים וגופנים והשם הראשון התשובה והשני מדת רחמים. ואח"כ מדות רחמניות לכך נאמר ויקרא בשם יי' מדת רחמים וכן דעת המתרגם וקרא בשמא דיי' והוצרך לומר שני פעמים יי' יי' אבל בפרשת שלח לך היה מדבר עם השכינה לא אמר אלא פעם אחת יי' עכ"ד:

ה' ארך אפים. לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים; כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּבָּ"ה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם, אָמַר לוֹ, לַצַּדִּיקִים? אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה אַף לָרְשָׁעִים, אָמַר לוֹ רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַדָּבָר; כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה לְפָנָיו בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה וַהֲלֹא אָמַרְתָּ לִי לַצַּדִּיקִים? אָמַר לוֹ וַהֲלֹא אָמַרְתָּ לִי אַף לָרְשָׁעִים, יגדל נא כח ה' לַעֲשׂוֹת דִּבּוּרְךָ (סנהדרין קי"א):

פוקד עון אבות על בנים. מאריך עד דור רביעי שאם יחזיקו מעשה אבותיהם בידיהם ויוסיפו להרע תתמלא סאתם בדור שלישי ותאבד תקות תשובתם ויפרע מהם ואם יחזיקו במעשה אבותיהם ולא יוסיפו להרע מהם ימתין עד דור רביעי ואז תתמלא סאתם באפס תקוה לתשובה ויאבדו: