פירוש על במדבר 14:44

ויעש בצלאל את הארון. למעלה כתבנו כי ספר תורה היה מונח בארון, לומר שני טפחים רוחב הספר שיהא היקפו שלשה טפחים, וגבהו ששה, שיהא ארכו כהקיפו. ואם תאמר הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון (דברים לא כו), הא למדנו שמחוץ לארון היה, תשובתו כי שני ספרים היו, אחד מונח מחוץ לארון, ואחד בתוכו, ואותו שהיה מצד הארון כהן גדול והמלך קורין בו ביום הכפורים, וכן היה ר׳ יהודה אומר בארון, דתניא ר׳ יהודה בן לקיש אומר שני ארונות היו אחד שהיה עמהם במחנה, ואחד שהיה יוצא עמהם למלחמה, זה שהיה יוצא עמהם במלחמה היה בו שברי לוחות, וזה שהיה עמהם במחנה היה בו ספר תורה, שנאמר וארון ברית ה׳ ומשה לא משו מקרב המחנה (במדבר יד מד), ואומר וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (שם י לג), ואומר והעם לא ידע כי הלך יונתן (ש״א יד ג), וכתיב אחריו ויאמר שאול לאחיה הגישה האפוד, כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל במלחמה (שם שם יח), ואומר באוריה, הארון וכל ישראל יושבים בסכות ואדוני יואב וכל עבדי אדוני על פני השדה חונים (ש״ב יא יא), אבל ארון הברית לא יצא במלחמה, אלא בימי חפני ופנחס, שנאמר וישלח העם שילה ויקחו משם את ארון ברית ה׳ (ש״א ד ד), ויש אומרים לא היה בארון אלא שני לוחות הברית, וספר התורה מצדו היה, שנאמר אין בארון רק שני לוחות הברית (מ״א ח ט).

3219 / (במדבר יד,מד) / ויעפלו
אינגרי"ש / engres / עזי-רוח
משמעות הלעז ברורה והולמת את העניין. רק קשה להתאים את התרגום, שהוא תואר, למקור, שהוא פועל. אולי יש מקום לראות כאן רמז למלה engres אחרת, מלטינית ingressus, במובן "נכנס".

ויעפלו. לְשׁוֹן חֹזֶק, וְכֵן "הִנֵּה עֻפְּלָה" (חבקוק ב'), אינג"ריש בְּלַעַז, לְשׁוֹן עַזּוּת, וְכֵן "עֹפֶל בַּת צִיּוֹן" (מיכה ד'), "עֹפֶל וָבַחַן" (ישעיהו ל"ב), וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן אֹפֶל — הָלְכוּ חֲשֵׁכִים, שֶׁלֹא בִרְשׁוּת: