Quotation_auto על במדבר 14:44

ועשו ארון עצי שטים ארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו באמה של ששה טפחים. והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועבין שלשה מונחות בארכו של ארון. כמה לוחות אוגרות בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים צא מהן טפח, מחצה לכותל זה ומחצה לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים ששם ספר תורח מונח שנאמר אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה בחורב. מאי אין בארון רק אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות ספר תורה בלבד. פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו כמה לוחות אוגרות בארון ששה טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים צא מהם טפח, מחצה לכותל זה ומחצה לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים כדי שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס בדוחק דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה עביין שלשה מונחות בארכו של ארון כמה לוחות אוגרות בארון שנים עשר טפחים נשתייר שם חצי טפח, אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה. פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו. כמה לוחות אוגרות בארון ששה טפחים נשתייר שם טפח ומחצה צא מהן חצי טפח אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה. נשתייר שם טפח אחד ששם עמודים עמודין שנאמר אפריון עשה לו וכתיב עמודיו עשה כסף. וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח בצדו שנאמר ואת כלי הזהב אשר השבותם לו תשימו בארגז מצדו ועליו ספר תורה עומד שנאמר לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'. ורבי יהודה מקמי דליתיה ארגז ספר תורה היכא יתיב. דפא נפק בארון [ומנח] ביה. ורבי מאיר האי מצד מאי עביד ליה מבעיא ליה דמתנח ליה מצד ולא מתנח ליה ביני לוחות. ורבי מאיר שברי לוחות מנא ליה נפקא ליה מדתני רב יוסף אשר שברת ושמתם בארון מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחות בארון. ואידך ההוא מיבעיא ליה לכדרבי שמעון בן לקיש אמר ליה הקב"ה למשה יישר כחך ששברת. תני ר' יהודה ברבי אילעאי שני ארונות היו עם ישראל במדבר, אחד שהיתה תורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו. זה שהיתה תורה נתונה בתוכו היה באהל מועד שנאמר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה זה שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן. ורבנן אמרין ארון אחד היה פעם אחת יצא בימי עלי ונשבה. וקרא מסייע להון לרבנן אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים דחמון מאי דלא חמון מימיהון. וקרא מסייע לר' יהודה בר' אילעאי ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים והלא ארון בקרית יערים הוה. אלא מאי עבדי ליה רבנן הגישה אלי ציץ. וקרא מסייע ליה לר' יהודה בר אילעאי הארון וישראל ויהודה יושבין בסוכות והלא ארון בציון היה. אלא מאי עבדי ליה רבנן סכך שהוא בקירוי שעדיין לא נבנה בית הבחירה:

דבר אחר אבותינו חטאו נגזר עליהן במדבר הזה יפלו פגריכם אבל אנו לא נחטא ונמות במדבר אלא נלך ונירש את ארץ ישראל. וארון ברית ה' נוסע לפניהם [ארון] זה שיוצא עמהן במחנות היה בו שברי לוחות שנאמר וארון ברית ה' ומשה לא משו. ר' שמעון בן יוחאי אומר וארון (ברית) ה' (לא נסע) לא נאמר אלא וארון ברית ה'. משל למה הדבר דומה לאנטיקיסר שהיה מקדים לפני חיילותיו מתקן להם מקום שישרו:

וימותו האנשים. מלמד שמתו מיתה משונה, מלמד שנשתרבב לשונם ונפלו על טבורם והיו תולעים יוצאים מלשונם ונכנסים לטבורם ויוצאים מטבורם ונכנסים בלשונם. רבן (גמליאל) [נחמן בר יצחק] אמר באסכרה מתו. תניא רבי אלעזר בן פרטא אומר בוא וראה כמה גדול כחו של לשון הרע מנלן ממרגלים, השתא מרגלים שהוציאו שם רע על עצים ואבנים כך, המוציא שם רע על חברו על אחת כמה וכמה. ממאי דילמא כדרבי חנינא בר פפא [דאמר] דבר גדול דברו מרגלים וכו' (כדלעיל). אלא אמר רבא אמר קרא וימותו האנשים וגו' על דבת הארץ שהוציאו. יהושע וכלב נטלו חלק המרגלים, מנא הני מילי דאמר קרא ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם, מאי חיו אילימא חיו ממש והכתיב ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון, אלא שחיו בחלקם. מתלוננים ועדת קרח לא היה להם חלק בארץ, והתניא יהושע וכלב נטלו חלקם, לא קשיא מר מקיש מתלוננים מתלוננים למרגלים [ומר לא מקיש], דתניא אבינו מת במדבר [זה צלפחד], והוא לא היה בתוך העדה זה עדת מרגלים, הנועדים על ה' אלו מתלוננים, ולא היה בעדת קרח כמשמעו. מר מקיש מתלוננים למרגלים ומר לא מקיש. ואמר ליה רב פפא לאביי ולמאן דמקיש איכפל יהושע וכלב וירתי לכולי ארעא דישראל, אמר ליה מתלוננים שבעדת קרח קאמרינן. וירד העמלקי והכנעני וגו' ויכום ויכתום מיד חזרו וישבו באבל, מכאן אמרו כל המנורה יום אחד מלמטה אע"פ שהתירו לו אין לו היתר מלמעלה עד שבעת ימים. וכל המנורה שבעת ימים מלמטה אע"פ שהתירו לו אין לו היתר מלמעלה עד שלשים יום. וכל המנורה שלשים יום מלמטה אע"פ שהתירו לו אין לו היתר מלמעלה לעולם ולעולמי עולמים לכך נאמר ויתאבלו העם מאד. באותה שעה אמר לו הקב"ה למשה משה משה בוא ורצה אותם העניים שכבר יצא לבם מעליהם, אמר לפניו רבש"ע במה ארצם, אמר ליה צא ורצם בדברי תורה שנאמר דבר אל בני ישראל כי תבואו ועשיתם אשה לה', באותה שעה היתה מריבה גדולה בין ישראל לגרים עד שא"ל הקב"ה למשה מפני מה עשו מריבה אלו עם אלו לא כך כתבתי לכם בתורתי הקהל חוקה אחת וגו' עכשיו תורה אחת ומשפט אחד. מכאן אמרו שלש מדות יש בגרים. יש גר כנכרי לכל דבר. יש גר משול כחמור. ויש גר כאברהם אבינו. יש גר כנכרי לכל דבר כיצד, היו לו נבלות וטרפות בתוך ביתו ואמר אלך ואתגייר ואהיה ביניהם של אלו שאכילתן יפה ויש להם ימים טובים ושבתות ויאכלו אלו בתוך ביתי כפף את עצמו והלך ונתגייר ולבסוף שחזר מסורו באו עליו יסורין לטובתו לה ציל מידו מה שעשה, אמר להם הקב"ה לישראל בני כשם שאהב זה אתכם אף אתם אהבו אותו שנאמר ואהבתם את הגר. יש גר משול כחמור, כיצד, הלך ונשא אשה מישראל, א"ל אין אנו נותנין לך עד שתתגייר וכף את עצמו והלך ונתגייר לבסוף שחזר מסורו באו עליו יסורין לטובתו להציל מידו מה שעשה, א"ל הקב"ה לישרלא בני כשם שבקש זה מכם מנוחה אף אתם תנו לו מנוחה שנאמר וגר לו תונה. יש גר כאברהם אבינו כיצד, הלך ופשפש את כל אומות העולם כיון שראה שהם מספרים בטובתן של ישראל אמר אלך ואתגייר ואכנס תחת כנפי השכינה שנאמר ואל יאמר בן הנכר וגו'. ויעפילו לעלות אל ראש ההר צלפחד מהמעפילים היה. וארון ברית ה' ומשה וגו' (כתוב ברמז שס"ז):