פירוש על במדבר 14:5

וטעם ויפל משה ואהרן על פניהם שראו שהיו העם נועצים לעשות ראש ולשוב מיד וקמו הצדיקים והשתחוו לאפם ארצה לאמר להם אל נא אחי תרעו ולא תהיה זאת לכם לפוקה על כן אמר לפני כל קהל עדת בני ישראל כי להם השתחוו על אפים וכן ויפול לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים (שמואל א כ מא) וטעם לפני כמו להם וכן וילכו גם אחיו ויפלו לפניו (בראשית נ יח) ורבים זולתו:

ויפול משה ואהרן על פניהם. בראותם מעוות לא יוכל לתקון (קהלת א, טו) כענין בסנהדרין שכבשו פניהם בקרקע כשלא ידעו מה לעשות מאימת המלך (סנהדרין פ, כ"ג):

ויפול משה: כשראו משה ואהרן הסכמת העדה לפרוק עול ה' ונביאו מצוארם הבינו שאם ידברו דבר ישתיקום ולא יטו אזנם לדבריהם, לפיכך נפלו על פניהם לפניהם, והיה זה כבקשת רשות לדבר, כדי שלא יפסיקום בדיבורם, אלא דרך חסד יניחום לדבר, ואח"כ יעשו מה שירצו; וכן עשה משה בעדת קרח, וישמע משה ויפול על פניו וידבר אל קרח. אבל כאן כשראו יהושע וכלב את משה ואת אהרן משפילים מעלתם לפני העם, בערה ברוחם אש ה', וקרעו בגדיהם, ולא הניחו להם שידברו, ודברו הם בשבילם.