פירוש על במדבר 15:15

ככם כגר. כְּמוֹתְכֶם כֵּן גֵּר, וְכֵן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן עִבְרִית, "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית י"ג) — כֵּן אֶרֶץ מִצְרַיִם, "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ" (מלכים א כ"ב):

לפני ה': איננו כמו בעיני ה' (כדעת רמבמ"ן), וכאן אינו מוסיף זכות או קולא לגר או גדולה, אלא אומר שהוא חייב לפני ה' בכל מה שאתם חייבים בו, וזה אמנם כדי שהגרים לא יביאו לא"י מנהגיהם בעבודת אלהיהם. יש לתמוה על רש"י ז"ל שהביא כאן פסוק כגן ה' כארץ מצרים והוא איננו דומה כלל לעניננו, כי שם יש נושא שלישי והוא ככר הירדן שהיה דומה לגן ה' ולארץ מצרים, וכאן הנושאים אינם רק שנים ... ואולי אחרים הוסיפו הפסוק ההוא ברש"י.

הקהל חקה אחת. ת"ר, גר נושא ממזרת, דברי ר׳ יוסי, מאי טעמא, אע"פ דכתיב הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר, חקה אחת הפסיק הענין ^כטבאור הענין, כי באיסור ממזר כתיב (פ' תצא) לא יבא בקהל, ולפי"ז אם קהל גרים איקרי קהל אסור גם לגר לישא ממזרת ואם לא איקרי קהל מותר, ולכן מבואר בגמרא דר' יהודה ס"ל דאסור בממזרת מדכתיב הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר, ומשמע ליה דהקהל קאי על ולגר הגר, ומבואר דגם קיבוץ גרים אקרי קהל, אבל ר' יוסי ס"ל דהקהל קאי רק על ישראל, משום דחקה אחת הפסיק הענין, ונראה באור דבריו, דאי ס"ד דגם קהל גרים איקרי קהל הו"ל למכתב חקה אחת לכם הקהל והגר, ומדכתיב להיפך ש"מ דרק קהל ישראל איקרי קהל. והנה קיי"ל כר' יוסי ולכן קבענו בפנים כדעתו, וכתבו הפוסקים דרק מצד ממזרת אין איסור, אבל מ"מ אסור להרבות ממזרים, משום דבניו הם ממזרים, ויתבאר לפנינו אי"ה זה לפנינו בפ' תצא. .
(קדושין ע"ג ב')