פירוש על במדבר 15:24

אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה עֲבֵרָה זוֹ עַל יְדֵי שׁוֹגֵג — שֶׁשָּׁגוּ וְהוֹרוּ עַל אַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לַעֲבֹד עֲ"זָ בְּכָךְ (שם ה'):

נראה כי כאן מדבר בהשמטת מצות עשה, כי בויקרא (ד') כתוב מפורש ועשה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה, וכאן ולא תעשו את כל המצות, והיה זה כי בס' שמות באו רוב מצות לא תעשה במה שבין אדם לחבירו ובעניני המוסר (יתרו ומשפטים), ע"כ סמך להן בויקרא הכפרה לעובר עליהן בשגגה, ואח"כ בויקרא באו רוב מצות עשה בענין עבודת ה', וסמך להן כאן הכפרה למבטל אותן בשגגה. ורמב"ן דחה סברה זאת.

והיה אם מעיני העדה. דבי נשיאה גזור תעניתא ולא אתא מיטרא, תנא להו הושעיא זעירא דמן חבריא, והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, משל לכלה בזמן שעיניה יפות אין כל גופת צריך בדיקה, ובזמן שאין עיניה יפות כל גופה צריך בדיקה ^סגנסמך על המבואר לפנינו (בפ' ויקרא ד' י"ג) דהלשון מעיני העדה קאי על סנהדרין שמהם נעלם דין שעשו הקהל על פיהם, יעוי"ש בארוכה, ומשול משל רבי הושעיא בזה, שבזמן שעיני העדה טהורים והגונים אז כל בני הדור טובים וכשרים, ואם עיני העדה אינם הגונים אז אין כל הדור מוחזק בכשרות וצריך בדיקה, ולכן לא אתא מיטרא, מפני שאין תפלתם נשמעת, והיא דרשה אגדית.
ונראה דאין הפי' עיניה יפות יופי ממש ע"ד הכתוב בשה"ש עיניך יונים, אלא כמ"ש חז"ל עין יפה, והיינו טוב לב וטהר המדות וכמ"ש באבות עין יפה ולב טוב, ולפי"ז יתכונן המשל אל הנמשל שבזה, וגם נראה לפרש עפ"י פירוש זה מה שאמרו בתנחומא פ' אחרי, לטהור – זה דוד, שנאמר והוא אדמוני עם יפה עינים, ואינו מבואר איפה מרומז בלשון זה ענין טהרה, אבל לפי מש"כ דריש כן עפ"י באור הלשון יפה עינים שפירושו טוהר המדות, וכמש"כ. .
(תענית כ"ד א׳)