פירוש על במדבר 15:41

עיין פרי חדש א"ח סימן סמ"ך זיי"ן דיש כמה דיעות אי פסוק ראשון של ק"ש ד"ת או פרשה א' או ב' פרשיות אבל פ' ציצית דרבנן לבד יציאת מצרים יוצא באמת ויציב יע"ש. ועיין מ"א סי' נ"מ אות זיי"ן הקשה על הכ"מ ספ"א דברכות כתב מן התורה זמן ק"ש של יום כל היום ודרשא בקומך אסמכתא והקשה א"כ הוה מ"ע שלא הז"ג ובגמרא אמר הוה מ"ע שהז"ג עיין ברכות ך' ב' ועסי' ע' בב"י בשם אהל מועד דפסוק ראשון נשים ועבדים חייבין וי"ל פטורים מק"ש ג' פרשיות דהוה דרבנן ומדרבנן הוה מ"ע שהז"ג עד ג' או ד' שעות כמו הלל דרבנן דפטירי נשים אבל פסוק ראשון לא מיירי מתני' וי"ל פסוק ראשון חייבות מ"ה דלאו מ"ע שהז"ג הוא מ"ה כל היום ואע"ג דכלליה התנא במשנה עם קטנים ע"כ הא כדאיתא והא כדאיתה. ועיין בפר"ח א"ח סימן נ"ח בשם תומת ישרים והפר"ח מסיק במ"א דמ"ה עד סוף ג' שעות ומכאן ואילך ביטל ק"ש ד"ת ועד סוף שעה ד' קורא בברכות מדרבנן ומכאן ואילך בלא ברכות כקורא בתורה. ומעתה יש לתמוה הרבה על מה שהעולם אין נזהרין בזה בימי הקיץ שהיום ארוך ושתי שעות על הזיג"ר היום מתחיל להאיר ותשע שעות על הזיג"ר הוא לילה נמצא כל היום י"ט שעות ורביע היום ה' שעות פחות רבע שעה וכשקורין לבית הכנסת לאחר שש שעות על הזיג"ר ומתחילין להתפלל לאחר חצי שבע ושיעור פסוקי דזמרה עכ"פ חצי שער וקורין ק"ש עם הברכות לאחר שבע שעות הרי חמש שעות על היום לאחר זמן ק"ש ד"ת וכ"ת שסומכין על ק"ש קטנה שאומרים קודם ברוך שאמר חדא לאותן המניחים תפילין קודם ב"ש קורא ק"ש בלא תפילין כמעיד עדות שקר ובשבת קורין לאחר שבע כבר עבר זמנה אף בק"ש קטנה ומבטלין מ"ע ד"ת ואף להכ"מ דזמנה כל היום מ"ה מדרבנן עבר זמן ג' שעות זמניות ועוד דרוב הפוסקים פסקו דמ"ה לאחר ג"ש זמניות עבר זמנה ושמעתי בקצת קהלות קדושות תקנו זו ומתפללין מיד ממש לאחר שש שעות על הזיג"ר אשריהם ולהשומעים יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב.

אגדה. אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים עד שבטלו ק"ש שחרית וערבית עיין בס' עמודי שש האריך בזה כי ישיבת ארץ ישראל לנו הוא ששם עיני ה' תמיד בלי אמצעי ומקבלים יחוד עול מלכות שמים כל הדר בא"י כמי שיש לו אלוה ובח"ל כמי שאין לו אלוה רק אדוני אדונים ששם ניזונים ע"י השר ממוצע בינינו לבין ה' ח"ו ועבדתם אלהים אחרים ומאחר שבטלו ק"ש בעונתה ולא קבלו עמ"ש בשלימות אין צורך להשאר בא"י. ועכ"ז היה באפשרי לישאר שם אך מפני שהרבינו עונת ופשעים וא"י אין סובלת טומאה כמ"ש ולא תקיא אתכם הארץ כו' בהכרח גלינו משם וזה שסדרו לנו בתפלת מוספים ומפני חטאינ"ו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו כי הקושיא היה לנו להשאר בא"י ולייסר אותנו שם אך כי החוטא ראוי לשתי עונשים א' שעבר על מצות המלך מלכי המלכים הקב"ה ב' שנדבק הזוהמא מחטא וחסרון בנפשינו תיסרך דעתך כמ"ש רמ"א ז"ל ממנו תאכל ממנו תמות בעץ הדעת וז"ש ומפני חטאינו חסרונינו א"א להשאר שם כי מפני החטא שמרדנו בה' היה אפשר להשאר שם ולייסר אותנו שם. ויראה תואר ארץ לשון חשיבות אדמה עב ומגישם עיין בעטרת זקנים א"ח סימן קס"ז וב"ח שם דארץ הוא ארץ ישראל ואדמה ח"ל בכלל ועמ"ש פרשת בראשית וודאי ארץ עליונה וארץ ישראל נגדה אדמה תקרא ושתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו בז' כי הנפש שורשה למעלה בבית ה' ושולח בגוף לחצרות ה' עוה"ז פרוזדור בפני עוה"ב כדי שיפריחו ויתן פירות טובים זה טוב לנפש אשר שולח בכאן עו"ד יש תועלת לגוף ג"כ ינובון בשיבה בקבר שפתותיו דובבת דשנים ורעננים יהיו להגיד כי ישר ה' צורי ולא לחנם ח"ו שולח הנפש לגוף העכור משא"כ כשחוטא נפסק שורשו מלמעלה רשעים בחייהם קרוים מתים כאלו נשמטו ב' סימנים ומפני חטאינו גלינו מארצינו העליונה ועי"ז נתרחקנו מאדמתינו א"י התחתונה כי זה מכוון מזל זה וכשאין שורשו למעלה אז א"צ להשאר בא"י. השם ברוב רחמיו יתן לנו לב טהור ולשוב בתשובה שלימה ויגאל אותנו ולהשיב אותנו לא"י אמן.

אני ה'. נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר: