פירוש על במדבר 16:17

והקרבתם איש מחתתו. הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ שֶׁבָּכֶם:

חמשים ומאתים וגו' ואתה ואהרן וגו'. כל זה מיותר שכבר אמר אתה וכל עדתך וגו' ואהרן, ואם רצה לומר חשבון כולם, למעלה כשאמר עדתך שם היה לו לומר מאתים וחמשים ולא היה צריך לחזור ולהזכיר אתה ואהרן, ואולי שנתחכם לומר שלא יתערב קרח עם הר''ן אלא ביחוד עם אהרן, ועשה כן כדי שלא יהיה מקום לטועים אחר קרח לומר כי דבקתו הרעה לצד היותו עם ריבוי מקטירי הקטרת אבל אם היה בפני עצמו היה כאהרן, לזה אמר לו ואתה ואהרן בפני עצמיכם איש מחתתו, והגם שכולן הקריבו יחד, עם כל זה נעשו ב' כתות כת אחת קרח ואהרן וכת ב' ר''ן איש:

וקחו איש מחתתו וגו׳.
עיין מנחות דף צ״ט ורש״י מגילה דף כ״ו גבי מעלין בקדש, נראה דזה הוה רק תשמיש דתשמיש ורק למזבח החיצון, ועיין בת״י יומא דף מ״ז ודף נ״ג ע״א, ובאמת כיון דקיי״ל אם עלה ירד לא שייך כלל חיוב זר, עיין יומא דף כ״ד ע״ב וגם חיוב של קטרת זרה עיין זבחים דף כ״ז ע״ב ודף פ״ה ע״ש בזה כיון דזה עשה זר, ולפי הנראה החיוב שלהם הוה רק בשביל שהם לקחו אש מן המזבח, עיין ביומא דף מ״ה ע״ב ע״ש בתוס׳ ועיין בירושלמי פ״ב דיומא דגם זה חייב זר מיתה בידי שמים, [והם היינו הר״נ אנשים לא היו כופרים ח״ו רק נענשים מחמת הזר הקרב] ועיין סנהדרין דף פ״ד ע״ש ודף [נ״ד] ע״ש, ופסחים דף ע״ה ע״ש בזה, ולכך נתקדשו המחתות מחמת האש של המזבח, ועמ״ש בהך דע״ז דף [נ״ב?] ע״ב וכתובות דף ק״ו ע״ש מה זה, וזה הוה אזהרה דנאמר לקמן בפסוק זכרון כו׳ אשר לא יקרב ולא על הקטרה, רק שיקרב להקטיר, ור״ל לקיחה מן הגחלים שעל מזבח וכמ״ש.