פירוש על במדבר 17:16
מאור ושמש
וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא והתוודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליי האשם המושב לה' לכהן מלבד כו' אשר יכפר בו עליו וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל כו' ואיש את חדשיו וכו' איש אשר יתן לכהן לו יהיה הנה התורה נצחית היא ועומדת לעד לדעת ממנה דרכי השם והנראה לרמז בפרשה זו כי הנה הדרך האמת לצדיקים המתהלכים לפני ה' שבאם חלילה נכשל בחטא אף גם בשוגג ואפילו על קל שבקלות אזי מיד יעשה תשובה ע"ז בלב נשבר ונדכה כי בהכשל אדם בחטא בשוגג ולא עשה תשובה עי"ז בא חלילה לעבור במזיד כמאמרם ז"ל עבירה גוררת כו' והנה האיש הצדיק ההולך בקדושה הוא מתקן כל בריאות העולם ע"י מעשיו כי כל העולם לא נברא אלא בשביל האדם ובהיותו מתנהג בעבודת השי"ת אזי נותן תיקון לכל הבריאות ושרשי העולם המה אויר מים אש וע"י הטבח מעשי הצדיק יתוקנו שרשי העולמות שהם אמ"ש כידוע מספר יצירה שלש אמות אמ"ש אויר מים אש ובאם חלילה מעוות דרכיו והולך אחרי שרירות לבו הרע ונקראבתינת נוקבא אזי הוא גורם קלקול בעולם ומהפך אמ"ש לאש"ם היפך מעלות הצדיק שהוא בחינת דכורא שמתקן שרשי העולמות שהם "אמש כמ"ש בספר יצירה זכר באמ"ש ונקיבה "באשם והנה הגם בעוות אדם דרכיו והולך בעצת היצר הלא בשובו מדרכיו וחי ומתקן לעשות "מאשם לאמ"ש ע"י לימודו בתורה לשמה והתמדתו בו כמ"ש חז"ל אם היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד שני דפים וכו' אמנם הנה מבלתי חברת הצדיק והדבקו בו קשה לעשות תשובה כהוגן וכמעט בלתי באפשרות כלל ומה גם בדורות הללו נתמעטו הלבבות אך העיקר לחבר א"ע לצדיקי הדור ולקדושים אשר בארץ המה אשר הם יקשרו את נפשו לשורשו ויורו לו לשוב באמת ובלב שלם אל ה' וירחמהו ויתוקן כל שרשי הבריאה ובהיותו דבוק ונכסף להצדיק והצדיק מקשר נשמתו למעלה בשרשו גם כוחו יפה לעשות תיקוני תשובה בפ"ע כראוי משא"כ בשבתו בביתו ולא יתחבר לצדיקי הדור ומדמה לעצמו כי יש לאל ידו לתקן אשר עיוות אזי אין לו תקנה והוא נשאר בשטותו ובמדריגת נוקבא וזהו המרומז במקראי קודש המובאים לפנינו איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת אדם כו' היינו שוגג כמובן ועי"ז באם ח"ו לא תיקן מיד אשר עיוות אזי הוא בא למעול מעל בה' וכו' היינו מהשוגג בא לידי מזיד שלשון מעילה הוא במזיד ועי"כ ואשמה הנפש ההיא כו' ר"ל שבא לבחי' נוקבא וגורם קלקול בשרשי הברואים שהם "אמש ומהפך "לאשם וזהו ואשמה כו' ואמר אח"כ והתוודו את חטאתם ויעשו תשובה וישוב וניחם על הרעה אשר עשה אז והשיב את אשמו וכו' ר"ל שיתוקנו שרשי הברואים כמקדם וזהו והשיב את אשמו כו' שישיב ויעשה "מאשם "לאמש וחמישיתו יוסף עליו כו' היינו שיעסיק בתורה לשמה וזהו וחמישיתו חמשה חומשי תורה ויוסיף ללמוד כאמור שאם היה רגיל ללמוד דף א' ילמוד שני דפין כו' ועי"ז יתוקן שרשי הברואים ויהי' כמקדם ויהיה בבחי' דכורא ולזה אמר עתה לשון זכר כמובן ומתחילה אמר לשון נקבה הנפש ההיא כו' ואם אין כאיש גואל להשיב האשם כו' רומז באם אין ידו משגת לגאול את נפשו מרדת שחת ולשוב בתשובה באמת וקצרה ידו להושע מעצמו להשיב האשם כו' היינו לתקן שרשי העולם ולהשיב לעשות "האשם "לאמש וכאמור למעלה הנה תו"הק היא נותנת לו עצה היעוצה לזה ואומר האשם המושב לה' לכהן כו' ר"ל הצדיק הוא נקרא כהן דהיינו לומר שילך לצדיקי הדור והם יתקנו להשיבו בתשובה באמת וע"י הצדיק יושב "האשם "לאמש מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו כו' היינו לומר כי כאשר ילך להצדיקים והם יקשרו נשמתו בשרשו למעלה וישיבוהו בתשובה באמת אז כל התיקוני תשובה אשר יעשה מעצמו יהיה לאל ידו לעשותם כראוי ויקובלו לריח ניחוח ולרצון יהיו לפני ה' וזהו אשר יכפר בו עליו ר"ל שיעשה מעצמו תיקוני תשובה לכפר בו על כל אשר חטא על נפשו מלבד התיקון שנותן לו הכהן הצדיק וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה כו' ר"ל וכל תרומה כו' היינו לשון התרוממות והתנשאות כלומר כל התרוממות לכל קדשי בני ישראל להרים קדושת בני ישראל הנה כל זה הוא מהתקרבות להצדיק מזה יהיה לו התרוממות קדושתו וזהו אשר יקריבו לכהן כו' מאשר מקרב א"ע לכהן הצדיק לו יהיה התרוממות והתנשאות לקדושה ואומר ואיש את קדשיו לו יהי' כו' כלומר ואיש אשר ידמה בנפשו כי לו יהיה יד וכח לרומם קדושתו מעצמו גם מבלתי הדבקו להצדיק איש אשר יתן לכהן לו יהיה כו' כלומר מאשר היה ראוי האיש הזה ליתן את נפשו לתקן לכהן הצדיק והוא לא יחפוץ קרבת הצדיק כ"א עולה על במתי הגאוה לאמור אשר לו יהיה יד וכח לתקן בעצמו את שורש נשמתו לזה באתה תו"הק בסמיכת הפרשה איש איש כי תשטה אשתו כו' לומר לרמז כי האיש כזה הנזכר אשר איננו רצונו לבוא להצדיק הוא נשאר בשטותו והוא בבחי' נוקבא וזהו כי תשטה אשתו לשון שטות ומעלה בו מעל כו' היינו שנופל בכל פעם יותר ויותר בשחיתות היצר ובהסתו להביאו לידי הזדה וזהו ומעלה בו מעל עד סופו שיצטרך לבוא לכהן שיתקן אותו כי לו הכח לקשר את נשמתו בשרשו למעלה ולהביאו לידי תשובה אמיתית ויעשה אז בעצמו תיקוני תשובה לרצון לפני שמו ית' ויתעלה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מאור ושמש
וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' מיין ושכר יזיר כו' יש לרמז עפ"י מה ששנינו בש"ס נדרים תניא אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר אלא פעם אחד פעם אחת בא אדם אחד מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקוצותיו סדורים תלתלים אמרתי לו בני מה ראית כו' אמר לי רועה הייתי כו' העבודה שאגלחך לשמים אמרתי לו בני כמותך כו' עליך הכתו' אומר איש כו' כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' יש להבין מה שאומר שהיה קוצותיו סדורים לו תלתלים ומאי נפקא לן מזה שהודיענו מיופו שערו ושאר שבחי' מנויי גופו גם מה שאמר לו עליך הכתוב אומר איש כי יפליא כו' אין לו הבנה לפי פשוטו אמנם נראה המרומז במקראי קודש איש כו' כי יפליא וכו' הנה ידוע כי פלא מרמז לפלא עליון שהוא חכמה עליונה לנדור נדר כו' נדר ידוע שהוא נ" דר שדירתו בעולם הבינה שהוא נו"ן שערי בינה ופי' איש כזה שהוא במדריגה כזאת דהיינו שיפליא כו' שהוא חכמה עליונה וגם לנדר נדר כו' שהוא בנו"ן שערי בינה כנ"ל נזיר להזיר לה' כו' כלומר שרוצה לעשות נזר ועטרה לשמו ית"ש מיין ושכר יזיר ר"ל שימתיק הדינים המרומז ביין ושכר כידוע ליודעים ומזה יעשה עטרה ונזר לה' במה שימתקו הדינים וימשיך רחמים על כנ"י וע"ז רומז באמרם הנ"ל אמר ר' שמעון הצדיק כו' שבא אלי אדם אחד וראיתיו שהיה יפה עינים וטוב רואי וקצותיו סדורים לו תלתלים כו' פי' שהיה צדיק ומתוקן בכל מדותיו יפים אף נעימים וע"ז אמר לו עליך הכתוב אומר איש כי יפליא כו' כוונתו למה שרמזנו בפסוק הזה וכאמור.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מאור ושמש
וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל ארץ מושבתיכם וכו' והקריב המקריב קרבנו לה' מנחה סלת עשרון בלול ברביעית ההין שמן ויין לנסך רביעית ההין וכו' או לאיל תעשה וכו' שלישי' ההין כו' והקריב על בן הבקר וכו' חצי ההין וכו' הקהל חקה אחת וכו' חוקת עולם לדורותיכם וכו'. וקשה מה סמיכת הפרשת ההם לפרשת של מרגלים ורש"י ז"ל תירץ עיי"ש אך נוכל לומר בענין אחר גם נבאר שפ' קרבנות כבר אמורים גם קשה מה חקת עולם וכו' תינח בזמן שבה"מק קיים שלא בזמן המקדש מאי איכא למימר ונקדים מה שאמרו חז"ל בברכות פרק שלישי ואמר ר' שמואל בר כחמיני אמר ר' יהונתן מה דכתיב שמר רגליך כאשר תלך אל בית אלקים וקרוב לשמוע מתת כסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע שמר רגליך וכו' שמר עצמך וכו' אמר רבא וכו' מביאין קרבן ואין עושין תשובה וכו' ואינם יודעים אם על טובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים ע"כ העיקר בהבאת הקרבן היא תשובה ומקודם היו עם בני ישראל סוברים שבהבאת הקרבן הם מתכפרין בלתי תשובה אכן לא כן הדבר כי העיקר היא התשובה ע"כ הי' הש"י מלמדם עתה שלא בהבאת הקרבן לבד תלוי הדבר בלתי שיהי' תשובה שלימה עם הקרבן והי' מלמדם בזה הפרשה המדריגת התשובה והש"י נתן התורה לעמו ב"י ללמוד ממנה עבודת התשובה להשתוקק תמיד לאחדותו ב"ה לילך מתתא לעילא לבא אל מדריגת התשובה המה חמשה מדריגת המה נפ"ש רו"ח נשמ"ה חי"ה יחיד"ה ומתחילה לבא אל מדריגת הנפש ואח"כ אל מדריגת הרוח היינו לדבר דברי קדושים וברורים במחשבה זכה וצלולה להש"י כמש"ה ויהי' האדם לנפש חיה ותרגומו לרוח ממללא דהיינו שיכול לדבר דבורים קדושים ברורי' וצלולים להש"י כנ"ל ואח"כ אל מדריגת נשמה ואח"כ למדריגת חי' דהיינו להדביק עצמו בחי חיים וכאשר בא אל הארבעה מדריגת האלו ממילא מדבק עצמו באחדותו ית' והבעל תשובה צריך לכל הפחות לבא אל שלשה מדריגות נר"ן לעשות מהם קומה שלימה ולהודות להש"י בתפלה שהיא במקום עבודות הקרבנות שזאת היא חיינו בהגלות המר במקום עבודת הקרבנות שהי' במקדש. ובזה נבוא אל ביאר הדברים שהש"י מלמד לבני ישראל האיך דרכה של התשובה עם הקרבנות שלא היו יודעים מזה עד כעת וזה הדרך הנכון שיעשו תשובה שלימה לבטל מהם החיצוניות ולפנות מהם הקליפות וישארו ברור וזיכך כסלת עשרון בלולה שיביאו עצמם אל עשרה קדושות ברביעית ההין שמן היא החכמה דהיינו רביעית מהארבעה מדריגת נרנ"ח הנ"ל שצריך לעלות בהם עד לבא אל יחידה שהיא מדריג' חמישית לבא באחדותו ולדבק עצמו באחדותו ב"ה בא"ס ב"ה וצריך קודם לבא בחלק רביעי היא מדריגת הנפש ונשאר עוד שלשה מדריגות שהם רנ"ח וכאשר בא כבר אל מדריגת הנפש צריך להביא עצמו אל החלק שלישית מהשלש' מדריגות הנשארים דהיינו מדריגת רוח ולזה אמר הכתוב אח"כ ויין לנסך שלישית ההין שהיא מדריגת רוח ועוד נשאר שני מדריגות נ"ח לזה אמר הכתוב ויין תקריב לנסך חצי ההין דהיינו חלק חצי משני מדריגות שנשארים דהיינו למדריגת נשמה לאלו שלשה מדריגות צריך בעל תשובה לבא לכל הפחות לזה אמר חקת עולם אף בהגלות המר כי נשלמה פרים שפתינו בתפלה ובתשובה לעלות במדריגות עליונות.
Ask RabbiBookmarkShareCopy