פירוש על במדבר 17:2

ואת האש. שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּחְתּוֹת:

כי קדשו המחתות והם אסורין בהנאה שכבר עשאום כלי שרת לשון רש"י (רש"י על במדבר י״ז:ב׳) ולא ידעתי טעם לאיסור הזה שהרי קטורת זרה הקריבו וזר שעשה כלי שרת להקריב בחוץ באיסור אינו מקודש אבל יש לומר כי בעבור שעשו כן על פי משה היו קדש כי הם הקדישו אותם לשמים לפי שחשבו שיענה אותם האלהים באש ותהיינה המחתות האלה כלי שרת באהל מועד לעולם והנכון בעיני כי יאמר הכתוב (במדבר י״ז:ג׳) כי הקריבום לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל כלומר אני הקדשתי אותם מעת שהקריבו אותם לפני כדי שיהיו לאות לבני ישראל:

ואת האש זרה הלאה. לא אל שפך הדשן מפני שהיתה קטרת זרה: