פירוש על במדבר 18:18

כחזה התנופה וכשוק הימין. שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם לִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד:

ובשרם יהיה לך. ובשרם – אחד תם ואחד בעל מום, לימד על בכור בעל מום שניתן לכהן. שלא מצינו זה בכל התורה ^עור"ל שלא מצינו בכל התורה דבכור בע"מ ניתן לכהן, ואשמעינן הכא מדכתיב ובשרם בלשון רבים דגם בע"מ ניתן לכהן, אבל הא ליכא למימר דלריה"ג דס"ל דפסוק הקודם איירי גם במעשר ופסח, כמבואר שם בדרשה את דמם ואת חלבם, קאי גם לשון פסוק זה ובשרם על פסח ומעשר דשייכי לכהנים, יען כי דבר פשוט וידוע בכל התורה דמעשר ופסח בעלים אכלי ליה, ועיין בבכורות כ"ח א' לחד מ"ד יליף ענין דרשה זו מלשון יהיה לך דרבויא הוא, יעוי"ש. .
(זבחים ל"ז ב׳)

כחזה התנופה וכשוק הימין של שלמים שנאכלים לשני ימים ולילה אחד אף בכור כן. כן פרש"י עכ"ל. תימא למה לי הך היקשא תיפוק לי' מגופיה דקרא שנא' בפרשת ראה גבי בכור שנה ושנה. ופרש"י יום אחד משנה זו ויום אחד משנה זו וכו'. וי"ל דהיקשא דשלמים אצטריך לפוסלו ביותר מן ב' ימים: