פירוש על במדבר 19:2

זאת חקת התורה כו' בחולין י"א יליף דאזלינן בתר רובא מפרה קשה לר' מאיר דאית ליה רובא וחזקה הוה ספק מן התורה ומטהר בתינוק בצד העיסה אפילו לקולא ברה"ר קשה מפרה אדומה הא אית חזקה העמד טמא כו' וגם משחיטה עצמה דלמא במקום נקב שחיט והוה חזקה דשאין זבוח ול"ש היכא דלא אפשר סמכינן ארובא זה ברוב שאין חזקה מתנגד דהוה רק מדרבנן משא"כ בחזקה עם המיעוט אפילו לא אפשר אזלינן לקולא לדידיה כ"ש לחומרא וכ"ת מיעוט טריפות הוה מיעוטא דמיעוטא לא אמרינן סמוך א"כ היכא יליף לרבנן דאזלינן בתר רובא ודוחק לומר דלר"מ חזקה שלא נתבררה הוה חזקה ועוד פסח וקדשים בכור תוך שנה מא"ל ואפשר שחיטה הרי איתרע קצת ושחוטה לפניך ופרה אדומה אין אומרים סמוך כה"ג שהרוב בפרה והחזקה בטמא אין דומה לבצק ביד התינוק כי החזקה מנגד לרוב בענין אחד ומיהו לרבנן דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה מדרבנן משמע אף שהם בתרי עניני אמרינן כן ועיין יבמות קי"ט רוב נשים יע"ש ובס' ג"ו כתבנו מזה ואי"ה בס' ש"ה אבאר עוד.

זאת חקת התורה אשר צוה י"י לאמר. דע כי סוד פרה אדומה נעלם מאד ואמרו רבותינו ז"ל לא נגלה אלא למשה רבינו ע"ה שנאמר ויקחו אליך לך לבד אני מגלה טעם פרה. ואין כוונת המאמר הזה שלא יהיה נודע מטעם המצווה כלל רק ענין אחד יש בו שלא נגלה רק למשה רבינו ע"ה והוא מה שאמרו רבותינו ז"ל מזה ומזין עליו טהורין ונוגע טמא ועל זה אמרו רבותינו ז"ל על כולם אמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (קהלת ז כג) אך בסוד הפרה באדמומיתה בתמימותה ובשריפתה בחוץ וסוד המים הנתנין באפרה וטעם טהרתה את הטמאין בכולם נבאר טעמם כמו שאמרו רבותינו ז"ל בספר הזוהר. וכתב הרב הגדול ז"ל כי מפני היותה נעשית בחוץ יראה לאומות העולם כאילו היא נזבחת לשעירים על פני השדה והאמת שהיא להעביר רוח הטומאה ושריפתה כריח ניחוח בחוץ ולכך אמר זאת חקת התורה כלומר נחקקת מן התורה והיא תורה שבעל פה על כן פרה אדומה ממדת הדין: