פירוש על במדבר 19:3

ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו. יובן בס"ד הנה אחר שרמז על התשובה שצריך האדם לעשות תשובה שלימה וזכה וברה הנה עתה בא לרמוז סדר אופן התחלת עשיית התשובה והנה ידוע המעשה שהביא הרב עמק המלך ז"ל וז"ל וכן אירע בימי הרב ר' משה די ליאון ז"ל שהיה אדם גדול וחשוב עד שהשכינה שרתה עליו וכבר אחז"ל ובמורא גדול זה גילוי שכינה וכל רשע שהיה הולך בארבע אמות שלו נופל עליו פחד ואימה כל כך עד שהיה מוכרח ליפול תחת רגליו ולהתחנן ולבקש מלפניו שיתן לו תשובה על חטאיו ובימיו היה עשיר אחד שעבר על כל העבירות החמורות שבתורה רצח וגנב וגזל וניאף ואירע פעם אחת שעבר לפניו ותכף הרהר בתשובה ובקש מלפניו שיקצוב לו תשובה והבטיח אותו שאם יעשה תשובה הקצובה עליו ממנו אזי כל עונותיו יהיו נמחלים ובתנאי זה שלא ימוש מבית מדרשו מלשמוע תורה. והנה הרשע הזה עשה תשובתו הקצובה עליו כראוי ובא רבו ז"ל ואמר לו עתה היא העת שתקבל עליך מיתה בוידוי וחטאים שעשית והביא כף של ברזל בידו מלא עופרת והצית אש לחמם העופרת שבתוך הכף וצוה לו להשתטח עצמו על הארץ בפישוט ידיו ורגליו ופתח את פיו לקבל העופרת אשר היה רותח שיקיים בעצמו דין שריפה והיה להרב הזה בסתר כף אחר מלא דבש ותחבו לתוך פיו ואמר לו וסר עונך וחטאתך תכופר ועמד תכף ובכה ואמר לו ר' למה רמיתני והלא נאמר ואהבת לרעך כמוך כי כבר היה עובר השעה של המיתה המרה הזאת אם היית שופך העופרת לתוך פי והשיב לו הרב אל תירא ואל תפחד כי מחשבה כמעשה דמי ולאחר איזה זמן הגיע עת פטירתו של הרב ז"ל ובכה לפניו הבעל תשובה עד מאד ובקש ממנו שיקחנו עמו לעו"הב ואמר כי כל זמן שהיה מע"כת חי היה לי מורא ובושה מפניך ועכשיו אני מפחד שאחזור לסורי ח"ו ונתן לו הרב ע"ה יד על זה ולמחר נפטר גם הוא ג"כ והביאו עמו לע"הב והמעשה הזה היה דורש תמיד הרב רבי אברהם הלוי ז"ל בב"הכנ דק"ק צפת להתעורר על התשובה וכן שמעתי ממורי. ומן המעשה הנורא הזה יקח כל אדם ראיה לעצמו ואל יתיאש מן התשובה שנא' ושבת עד ה' אלהיך וכתיב בתריה כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך וכו' השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

אלעזר. מִצְוָתָהּ בַּסְּגָן (ספרי):

אל אלעזר הכהן מצותה בסגן לשון רש"י (רש"י על במדבר י״ט:ג׳) ואין הכוונה לומר שיהיה חיוב המצוה בסגן יותר מכהן גדול או כהן הדיוט אלא הוראת שעה היתה בפרה ראשונה שתהיה באלעזר והוא היה הסגן ולשון ספרי (חקת ח) בא הכתוב ולמד על הפרה שתהא עשויה בסגן תדע שכן שהרי אהרן קיים ואלעזר שורף את הפרה ונתתם אותה אל אלעזר הכהן זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בכהן גדול דברי רבי מאיר רבי יוסי ורבי יהודה ורבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אומרים זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט והענין לומר כי המצוה הזאת לעומק סודה ראויה להנתן לגדול שבכהונה ולא נתנה לאהרן ואולי הוא לגדולתו כי הוא קדוש ה' וחסידו המכפר במקדשו ולא רצה ליתן לו עבודת חוץ או היה להכתיר אלעזר ולחנכו בחיי אביו במצוה אחת מן המצוות של כהונה גדולה או היה לעונש העגל כדברי רבי משה הדרשן והנה עשה הקב"ה גם אהרן נביא במצוה הזאת והוא ומשה רבינו יתנו אותה לאלעזר שהוא גדול הכהונה אחרי אהרן והוא המשוח בשמן המשחה וזה רמז לדורות שתעשה בגדול הכהונה והוא הכהן הגדול וכן שנינו (פרה פ"ד מ"א) פרת חטאת ששחטה שלא בכהן גדול פסולה ורבי יהודה מכשיר ובגמרא במסכת יומא (יומא מ״ב) ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה אל אלעזר ולא לדורות לאלעזר איכא דאמרי לדורות בכהן הדיוט ואיכא דאמרי לדורות בכהן גדול והוא סתם משנתינו והנכון בטעם ולדברי האומר לדורות בכהן הדיוט צוה באלעזר לפי שלא היה שם כהן אחר כי אינו הגון שיהיה אחיו הקטן קודם אליו: