פירוש על במדבר 2:3

קדמה. לְפָנִים הַקְּרוּיָה קֶדֶם: וְאֵיזוֹ זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית, וְהַמַּעֲרָב קָרוּי אָחוֹר:

והחונים וגו'. אמד והחונים בתוספת וא''ו, לצד שקדם מצות חנייה סביב למשכן הוסיף להתנות סדרן:

זו רוח מזרחית. וא"ת מנ"ל לרש"י ומפרש דמערב קרוי אחור א"כ ש"מ קדם הוא מזרח: [קצ"ם] פי' אחר שהה"א בסוף התיבה במקום למ"ד בתחלתה ופי' קדם פנים, יחויב שיהיו פניו קדמה לפנים ותיבת מזרחה ג"כ הוא למזרח [ג"א] וא"ת ל"ל למכתב בקרא כפל לשון קדמה מזרחה. ונראה שהכתוב מגיד לך מפני שיהודה היה מלך ויש לתת לו אותו בצד שהוא חשוב יותר לכך קרוי מזרח לשון תחילה וקדימה ואי הוה כתב מזרחה או קדמה לחוד לא הוה ילפינן: