פירוש על במדבר 20:24

א"י יאסף אהרן אל עמיו כו' ויעש משה כאשר צוה ה' ויעלו הר ההר כו'. ופרש"י שם אמר לו הכנם ונכנם כו' עצום עיניך ועצם מיד חמד משה לאותה מיתה. וז"ש כאשר מת אהרן אחיך מיתה שנתאווית לה הנ"ל לבאר בענין הזה דהנה אמנם מאד נתעלה אהרן הכהן במיתתו זאת אשר לא נמצא כמוהו והוא שכאשר נגזרה הגזירה עליו לעלות הר ההר לא בקש שום דבר התנצלות ולא רצה להתפלל לבטל הגזירה או שיבקש משרע"ה רחמים עליו על ככה רק קבל עליו דין שמים באהבה לקיים מצות המלך ולא עכב. לכן הוא שנזכר כמה פעמים מיתת אהרן בתורה לגודל חשיבתו הנ"ל. וזה ששינה הכתוב להזכיר עוד בפ' מסעי ויעל אהרן הכהן על פי ה' בחודש החמישי באחד לחדש אשר לא נמצא כמוהו בתורה אצל כל הצדיקים לבאר יום מיתתו בפירוש אך הוא לגודל מעלתו במיתה אשר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו וכמ"ש דרך הזה בזוה"ק. והנה זהו הענין שחמד משה לאותה מיתה כי מאד הוטב בעיניו המעלה הזאת של אהרן לקבל עליו דין שמים באהבה ולהתעלות בדביקות המיתה כמצווה על פי ה' וזש"נ לו והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך במעלת הדביקות. אבל מ"מ במשרע"ה כתי' ואתחנן אל ה' והרבה והפציר בתפלה וזה הי' שוב לטובת ברי שהוא נקרא ע"ז רעיא מהימנא כי אם הי' נכנס משרע"ה לארץ לא היו בנ"י גולים ממנה שוב לעולם כנודע:

על אשר מריתם את פי. לפי דברי המדרש (שם) שכתבתי למעלה שיחד מאמר מריתם פי כנגד אשר אמר להם לשנות פרק אחד על הסלע בחר ה' ליחד פרט זה למיתת אהרן כי הוא שגיון שלם בערך אהרן, שהגם שמשה לא שנה היה לאהרן לשנות הפרק וכשלא שנה הרי המרה את פי ה', אבל על ג' דברים הרשומים בדבריהם לא היה אלא מסכים למעשה משה, שההכאה משה לבדו הכה, והוצאת מים מסלע שלא היו רוצים ישראל גם כן הוא מעשה משה אלא שהסכים אהרן, וכן מאמר המן הסלע הזה הוא דברי משה לבדו, ותמצא שפרט זה של חטא המן הסלע יחדו ה' למשה בשעה שאמר לו (דברים ל''ב) עלה וגו' ומות וגו' על אשר מעלתם וגו' שפירש בה מעל, ולדברי המדרש מאמר זה בא על פרט חטא אומרו המן הסלע שפרט, ודבר זה בפרט אין חלק לאהרן בו כי למה יענש אהרן אם משה אמר דיבור בלתי הגון, בשלמא בענין הסלע ובהכאתה הם דברים שבא שליחות מה' לאהרן על ידי משה ויענש על שינוי אשר יעשה בו מה שאין כן אם משה ידבר דברים לא הגונים אין אהרן נתפס עליו, אלא שכללו ה' עם משה לצד עיקר הדבר ששגגו בו יחד:

יאסף אהרן. כמו ומות כהר שיתקן עצמו למות ויעלה אל ההר: