פירוש על במדבר 21:22

אעברה בארצך. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ לִפְתֹּחַ לָהֶם בְּשָׁלוֹם בִּקְּשׁוּ מֵהֶם שָׁלוֹם (שם):

אעברה בארצך. מפני שהיא ארץ ירושתם היה מן הדין שאם יענו שלום ויפתחו להם שיהיה כל העם הנמצא בה למס להם ועבדום אבל ידע משה כי לא יכבשו ישראל (עתה?) כל ז' עממים והיה חפץ שיהיה כל כיבושם מעבר הירדן והלאה שיהיה כל מושבם ביחד ושהיא הארץ הטובה והלא תראה שאם לא שביקשוה ממנו בני גד ובני ראובן לא היה מניח שם אדם אלא היה מניחה חריבה. ולא שלחו אל עוג כי כאשר ראה שהכו את סיחון יצא לקראתם למלחמה:

אעברה בארצך. פרש"י אע"פ שלא נצטוו לפתוח להם לשלו' בקשו שלו' עכ"ל. והטעם פרש"י בפ' דברים גבי ואשלח אותם ממדבר קדמות וז"ל אע"פ שלא צונו המקום לקרוא לסיחון לשלום למדתי ממדבר סיני מן התורה שקדמה לעולם כשבא הקב"ה לתת אותה חזר אותה לעשו ולישמעאל וגלוי היה לפניו שלא יקבלוה ואעפ"כ פתח להם לשלו' אף עתה אני הקדמתי לסיחון בדברי שלו' עכ"ל: כי בידך נתתי אותו. אתן היה לו לומ' ומהו נתתי נתתי כבר מימי אברהם כמו שפרש"י בפ' לך לך גבי ויבא הפליט: