פירוש על במדבר 21:8

ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך והביט אל נחש הנחושת וחי: י"ל בזה ע"ד ששמעתי מן הרב המנוח מוה' יעקב יוסף הכהן ז"ל מפולנאי על הגמרא כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח וביאר ז"ל כי הת"ח צריך שיהיה לו ב' בחינות היינו נוקם ונוטר נוטר לשון נטירה ושמירה שיוכל לשמור שלא יקרב שום דבר רע ח"ו וגם נוקם מן אויביו ושונאיו וזהו כנחש שהיה לו ג"כ ב' בחי' אלו ונשך הנחש זהו נוק' גם והביט אל נחש הנחושת וחי זהו בחי' נוטר ע"כ והנה האיר ה' את עיני בזה בדבריו הקדושים להבין הטעם לזה שצריך הת"ח שיהיה לו ב' בחי' הנ"ל ואמרתי שמוכרח הדבר אצל כל ת"ח שאי אפשר שלא יהי' לו ב' בחי' הנ"ל אם הוא ת"ח כי ת"ח הוא הדבוק בתורת ה' תורת אמת והתורה יש לה ב' בחי' הנ"ל כמאמר' ז"ל זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו' היינו כשלומד התורה לשמה ומכבדה נעשה לו סם חיים ואם לאו ח"ו וכו' והת"ח שהוא דבוק לתורה ונעשה אחדות גמור עם התורה נעשה הוא בעצמו בבחי' הללו סם חיים למי שדבוק בו ומכבד אותו נעשה נוטר לשון שמירה כנ"ל מכל דבר רע שלא יקרב אליו ח"ו ובאם לאו הוא נוקם אף שאין כוונתו לכך ממילא הוא כך כמו התורה הנ"ל וכמאמרם ז"ל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו ע"ש וזה י"ל הרמז זאת חוקת התורה היינו פרה אדומה היא חק של כל התורה כולה כי פרה יש לה ג"כ ב' בחי' הנ"ל וע"ד שאמרתי בימי חורפי טמא בכלי מתכות טהור בכלי חרש טמא בכלי חרש טהור בכלי מתכות ואמרתי בזה רמז כי יש נשמות ישראל המכונים בשם כלי חרש ויש שנקראים כלי מתכות ע"ד משל הכל היה מן העפר שכל דבר נעשה מן העפר ואדמה כלי חרש נעשה מן האדמה פשוטה וכלי מתכות שהם זהב וכסף ונחושת היא ג"כ מן האדמה אך ממקום שאור השמש או אור כוכבים מאיר יותר ויש מקומות שמגדלין כסף ויש שמגדלין זהב ויש שמגדלין אבנים טובות הכל כפי אשר יפה עשה השם יתברך בחכמתו הנפלאה וכך הוא בחי' נשמות ישראל יש שהם בחי' כלי חרש היינו אותם שאינם כ"כ משורש גדול ואינם מאירים כ"כ ויש שהם בחי' כלי מתכות היינו אותם שהם נשמו' קדושו' משור' גבוה מעל גבוה ומאירים יותר באור צח ומצוחצח וזהו שמרמז טמא בכ"ח וכו' היינו בחי' גדלות והרחבה הוא מזיק מאוד לנשמה אך יש נשמות גדולות ורמות שצריכי' הרחבה ביותר כדי שיהיה להם הרחבת הדעת ביותר שיוכל להתפשט ביותר ולא להיות בצמצום ע"כ צריכין הרחבה וגדלות וזהו טמא בכ"ח היינו לנשמות שהם מדריגות תחתונות הגדלות מזיק להם והוא טהור בכלי מתכות היינו שהם צריכין הרחבה וגדלות טהור בכ"ח היינו שבירתן שצריכין להיות נשברין ונכנעין מאוד וזהו טמא בכלי מתכות טמא לשון סתום היינו לנשמות גדולות הוא חסרון כשאין להם הרחבה שאור שלהם נסתם ואינו יכול להאיר בטוב מחמת שאין להם הרחבה כמו שהם צריכין וזהו ג"כ בחי' פרה אדומה שיש לה ג"כ ב' בחי' אלו שהיא מטהר טמאים ומטמא טהורים כנ"ל אותו שהוא טהור בטמאים היינו בנשמות קטנות הערך והוא מטהר אותם טמא בטהורים היינו בנשמות קדושות וטהורות הוא מסתים אור שלהן כנ"ל נמצא בחי' פרה הוא בחי' כל התורה כולה שבכל התורה הוא כך והבן ולכך שייך לומר זאת חוקת התורה ועתה נחזור לעניינינו ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף שראיתי באיזה ספר שרף הוא ר"ת ששים רבוא פירושים וזהו עשה לך שרף לך דייקא כי משה ממש הוא התורה כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא ואין טוב אלא תורה ושים אותו על נס היינו שתכניס אותך בפירושים טובים וחסדים שיש בתורה ואז יהיה נס כי על ידי התורה ופירושים יכול ליעשות נס ולשנות הטבע הן לטב הן להיפוך ח"ו כפי אשר מכניס התורה בפירושי' אם טובים וחסדים או להיפוך ח"ו והנה כאן היה וידברו באלהים ובמשה אז היה מה שהיה והנה כתיב בתורה וינשכו העם וימותו ואח"כ כשאמרו חטאנו בה' ובך אז אמר הקב"ה עשה לך שרף ושים אותו על נס לשנות הטבע לטב והיה כל הנשוך והביט וחי וזהו נס מה שהיה ממית אותם הוא יחיה אותם ע"ד זכה נעשה לו סם חיים והנה יש בזה עוד דברים עמוקים ע"ד שאמר אא"ז זללה"ה נשיו הטו את לבבו וע"ד שאמרתי ואברהם זקן בא בימים וכו' וצריך התבוננת בדברם אלו כי הכותב א"א לפרש היטיב מחמת עומק המושג ויש בזה ח"ו לטעות והמש"י דברים טובים וניחומים ועמוקים:

על נס. עַל כְּלוֹנָס, שֶׁקּוֹרִין פירק"א בְּלַעַז, וְכֵן "וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה" (ישעיהו ל'), "אָרִים נִסִּי" (שם מ"ט), "שְׂאוּ נֵס" (שם י"ג); וּלְפִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ לְאוֹת וְלִרְאָיָה, קוֹרְאוֹ נֵס:

עשה לך שרף. שיהיה הנחש מחומר מורה שרפה כדי שיכוונו על שרפתו בהבל פיו אשר כמוהו היה עונם ופורענותם ויחזרו בתשובה: