פירוש על במדבר 22:24

ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה הנה התורה הקדושה היא נצחית ללמד לדורות עולם ומה זה בא הפסוק ללמדינו ונראה הענין בשום לב על מה שנקראו הימים שבין י"ז בתמוז לט"ב בין המצרים וטעמא בעי ולא שמעתי הפירוש מימי ולא ראיתי בספרים פירושו ונראה לומר דהנה כבר כתבנו למעלה שרשעים במעשיהם הרעים ממשיכים את ההנהגות העולם עפ"י הטבע שהוא גימ' "אלהים והוא גבורות ודינים וגורמין חורבן העולם חלילה אמנם הצדיקים במעשיהם הטובים ממשיכים את שמות הקדושים דהיינו הויות הקדושים גדלות המוחין לתוך שם אלהים וממתיקים הדינים והנה ידוע שבעתים הללו בין י"ז בתמוז לט"ב גברו הדינים והמקטריגים עד למאד עד שנחרב הבית המקדש ואז בעת מעשה חרבן הבית נסתלקו "הויות למעלה למעלה והיה הסתלקות הויות רק באותו הרגע ואח"כ מיד חזרו לזרוח כבראשונה שלא להאחז חלילה שליטת החיצונים ועי"ז היה קיום העולמות והנה נמצא כתיב בספר הכוונות להאר"י ז"ל שבימים האלה יש לכוין בג' הראשונות של הש"ע בתפילה בחתימה ראשונה יש לכוין האותיות שקודם "לההויה דהיינו שם "טדה"ד ובחתימה שני' של הש"ע יכוין האותיות שאחר שם "הוי"ה דהיינו שם "כוזו עיי"ש ונראה לי הענין כי הנה הדבר הידוע מדברי הקדושים העליונים ובספרים קדושים שבכל הזמנים חוזרין הדברים כמו שהיה בזמן הראשון דהיינו בימי הפסח מתעוררים החסדים כמו שהיה בפסח מצרים וכן בשבועות וכדומה וממילא בימים שבין י"ז בתמוז לט"ב מתעוררים הדינים ומקטריגים כמו שהיה בשעת החרבן ושריפת הבית ולזאת נראה עצה היעוצה עסוק בפשטות התורה בימים הללו ולא בנסתרות ומובן ממילא ליודעי דעת וג"כ יראה לאחוז במדות טובות בי"ג מדות וזה לדעתי נרמז בדברי כוונת האר"י ז"ל הנ"ל דהיינו לכוין שמות אלו בחתימת ג' ראשונות שם טדה"ד ושם "כוזו כי שם טדה"ד גימ' כ"ב דהיינו שרומז לכ"ב אותיות התורה ללמוד בהתמדה בתורה הקדושה בימים אלו ושם כ"ו"ז"ו בגימטריא ה' אחד דהיינו לייחד השמות ולאחוז בי"ג מדות כ"ש חז"ל ויעשו לפני כסדר הזה כו' כמבואר בדברינו למעלה פ' חקת ובזה נבין מה שנקראו הימים ימי צרה שמי"ז בתמוז לט"ב בין המצרים לפי שהשם הוי"ה הוא בין שני שמות דהיינו השם טדה"ד לפניו כנ"ל והשם כ"ו"ז"ו לאחריו כאמור וזהו בין המצרים בין הגבולים דהיינו השני שמות הנ"ל כדי שלא יאחזו בו החיצונים חלילה וזהו רומז בפסוק שהתחלנו ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים וכו' ר"ל שעומד מלאך ה' היינו מלאך של רחמים במשעול הכרמים היינו כרם ה' צבאות בית ישראל גדר מזה וגדר מזה היינו מצד הזה לשם הוי"ה הוא גדר וציון שלא יאחזו בו המקטריגים והדינים וכן מצד השני שם טדה"ד מלפניו ושם כ"ו"ז"ו מלאחריו שהוא נכתב ג"כ על המזוזה לשמירה ובזה ישמרנו השם ויצילנו מכל רע ואך טוב לישראל והבן.

במשעול. כְּתַרְגּוּמוֹ "בִּשְׁבִיל", וְכֵן "אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים" (מלכים א כ') — עָפָר הַנִּדְבָּק בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם בְּהִלּוּכָן, וְכֵן "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ') — בְּרַגְלָיו וּבְהִלּוּכוֹ:

גדר מזה וגדר מזה: מכאן ומכאן היה גדר, והוא קיר, ואחר הקיר כרם.