פירוש על במדבר 25:12

לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. יובן בס"ד לרמוז ונקדים תחלה מ"ש רבינו מהרח"ו זלה"ה זיע"א בשם רבינו האר"י זיע"א זלה"ה בש"ה וז"ל וכאשר נולד פינחס כתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס וכו' וארז"ל פוטיאל זה יוסף שפטפט ביצרו וזה יתרו שפיטם עגלים לע"ז וסוד הענין הוא כי פינחס בעת שנולד היה כלול משתי ניצוצות וזהו פוטיאל לשון טיפין כי היה משני טיפין של נשמות ניצוץ אחד היה משורש נשמת יוסף הצדיק וניצוץ שני היה משורש נשמת יתרו ובחינת שתי נפשות אלו נקרא פינחס ואל תתמה איך נתערב ניצוץ של יתרו עם ניצוץ של יוסף כי כבר ידעת שיוסף הוא ביסוד אשר שם נמשכי' טיפת של כל הח"וג ומתערבים בו ולכן אין לתמוה איך נתערבה ניצוץ נשמת יתרו שהיא משורש א' עם ניצוץ השורש של יוסף ונמצא כי פינחס לקח ניצוץ משורש יתרו שהוא מבחי' אור פנימי דנפש דאד"הר דאצי' אח"כ כאשר מתו נדב ואביהוא במעשה הקטורת שחטאו בו ואירע אח"כ ענין פינחס שהרג לזמרי זכה שנכנסו בו בחי' נפשות נדב ואביהוא שהיו מבחי' אור המקיף של נפש דאדם מן האצי' וזה גרם לו היות כבר בו ניצוץ משורש יתרו שהוא מאור פנימי דנפש דאצי' וע"י כך נשלם עתה בפינחס נפש דאצי' באור פנימי ואור מקיף אלא שהאור פנימי נכנס בו בסוד גלגול ממש כשנולד והאור מקיף בסוד עיבור לבד אחר שנולד וגדל וכיון שהיה חילוק זה בו לכן היה בו ענין אחד והוא כי צריך שתדע שהנשמה הבאה לאדם בעת שנולד בסוד גלגול ממש אע"פי שתהיה מורכבת מב' ניצוצות כנז' בענין פינחס שהיה בו ניצוץ מיוסף וניצוץ מיתרו הכל נקרא נשמה אחת ואינה צריכה לבחי' אחרת שתחבר' אבל הנשמה הבאה בסוד העיבור אחד שנולד האדם כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס הנה צריכה היא שתבוא עוד עמה ניצוץ נשמה אחרת חדשה ר"ל שזאת תהיה פעם ראשונה שבאת לעולם ולא תהיה ישנה ומגולגלת וזאת החדשה היא מחברת את זו הנפש של נדב ואביהוא הבאה בסוד העיבור להתעבר עם נפש פינחס של בחי' גלגול ממש ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס נפש אחרת חדשה והיא הנק' בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד והיא משורש גד והיא נשמה חדשה כנז' ובאה עתה בו כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא עם נפש פינחס עצמו שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד ואמנם עוד צריכה נשמה אחרת חדשה גם כן כדי לקשר ולחבר נשמה חדשה הנק' אליהו התשבי עם שאר נשמות הישנות שהם נפש פינחס ונפש נדב ואביהוא ולכן הוצרך לבא עוד בפינחס נשמה אחרת חדשה והיא הנק' ג"כ אליהו משורש בנימין הנז' בדברי הימים ויערישיה ואליה וזכרי בני ירוחם וכמו שאמר אליהו ז"ל עצמו לאותו חכם מבני בניה של רחל אני וכמ"שית ענין זה בסיום הדרוש הזה ונמצא כי ד' בחי' נכללו בפינחס הא' נפש פינחס עצמו כשנולד כי אע"פי שהיתה כלולה משני טפין דיוסף ודיתרו נק' נפש אחד. השנית היא נפש נדב ואביהוא כשבאה בסוד העיבור וגם זו נפש א' נק' ולא שתים כנודע מס' הזהר בפ' אחרי מות דנדב ואביהוא תרי פלגי גופא הוו. השלישית היא נפש הנק' אליהו התשבי משורש גד. הרביעית היא נפש הנק' אליהו דשורש בנימין וז"ס מאמרם ז"ל תנא מיכאל וכו' אליהו בארבע והבן זה אח"כ כאשר אירע מעשה דבת יפתח הגלעדי שאמרו ז"ל שיפתח היה שופט ולא רצה לילך אצל אליהו להתיר לו נדרו וגם אליהו לא רצה לילך אצלו באומרו מאן דחייש לכיבייא ליזיל לאסייא ואז בין דא לדא הלכה לה בת יפתח ושניהם נענשו כי יפתח שהיה בעל הדבר לפיכך נענש שמת בנשירת איברים כמ"ש ז"ל על פסוק ויקבר בערי גלעד לשון רבים ואליהו נענש שנסתלקה ממנו שכינה כמ"ש רז"ל על פסוק לפנים ה' עמו הנאמר על פינחס בס' שופטים דמשמע לפנים ה' עמו ולא עתה ואז גם אותה הנפש שנכנסה בו בסוד העיבור של נדב ואביהוא נסתלקה ממנו והלכה לה ונתגלגלה בשמואל הנביא כמ"שית לקמן וז"ס מ"ש דז"ל הנני נותן לו את בריתי שלום ו' דשלום קטיעא. גם אמרו בזהר פ' אחרי מות כי י' של פינחס היא זעירא והענין הוא כי במעשה זמרי זכה לעיבור זה דנדב ואביהוא כי כשרצו להרגו פרחה ממנו נשמתו ואז תכף נכנס בו עיבור דנדב ואביהוא כנז' בזהר פינחס וכשנאבד ממנו בחטא בת יפתח העיבור כנז' אז היתה ו' קטיעא כי בחי' הו' היא ספירת היסוד הנק' בריתי שלום ונקטעה אז כשנסתלקה ממנו שכינה ועיבור נדב ואביהוא והנה במעשה בת יפתח לא נשאר בו רק אותו הניצוץ של טיפת שורש יוסף בלבד כי עיבור נדב ואביהוא הלכו בשמואל הנביא כנז' וגם ניצוץ טיפת שורש יתרו נסתלקה ממנו ואז נולד חיאל בית האלי אשר בנה את יריחו ונכנס' בו בגלגול גמור כמ"שית והטעם הוא כי עיבור נדב ואביהוא וגם אליהו דשבט גד ואליהו דבנימין כנ"ל הנה אינם בפינחס רק דרך השאלה בסוד עיבור ואינם עיקרים בגוף ההוא ולכן אין החטא ההוא דבת יפתח פוגם בהם וכן ניצוץ דטיפת יוסף אינה קרובה לחטא באותו חטא כניצוץ יתרו שניצוץ יתרו היא באה מן קין וכשבאה ביתרו היה שם כומר מפטם עגלים לע"ז ולכן עיקר החטא היה מזה הניצוץ של יתרו ולכן נסתלק ונתגלגל בחיאל בית האלי והבט וראה כי אותיות חיאל הם אותיות אליה כשתחליף הח' בה' באותיות אחה"ע גם האלי הם אותיות אליה וז"ס בית האלי בית אליה פירוש בית מושב אליה ז"ל כי אליהו מושבו היה בגוף פינחס כי הוא ניצוץ דטיפת יתרו כנז' ונמצא כי עיקר הגוף ההוא של פינחס ולא של אליהו רק נק' בית מושב אליהו ז"ל:

לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו וגו'. כתב הרב הגדול ז"ל הודיע הקב"ה למשה שישלם שכר טוב לפנחס על אשר קנא לאלהיו ועל הצדקה אשר עשה עם ישראל לכפר עליהם ולא מתו כולם במגפה וצוהו שיודיע לישראל שהוא כהן לעולם וזה טעם לכן אמור שיגיד זה לישראל. ואמר הכתוב ברית כהנת עולם ואמר את בריתי שלום שיתן לו ברית עם השלום דבק בו. ובאהרן נאמר לכבוד ולתפארת ולכן אמר אשר קנא לאלהיו והמשכיל יבין עכ"ל ז"ל. ונראה כי כונת הרב ז"ל היתה כי פנחס זכה לברית ולצדק אמנם אהרן זכה לכבוד ולתפארת. אמנם לא הבנתי מלת שלום לפי כוונתו. ולכל הפירושים צריך לדקדק למה שדקדק הרב ז"ל במלת לאלהיו כי רמז אל הצדק המקנא להשי"ת בעוברי רצונו. וסוד המניין שמנו כאן ישראל רמזתיו במדבר סיני והוסיף שם י"ה החנוכי הפלואי כי השם הזה שם כנסת ישראל זהו שבטי יה עדות לישראל (תהלים קכב') ונכתב הנה כי נטמאו בבנות מדין והוצרכו לזה העדות. מוסף על זה נראה לי כי במניין ראשון שלטה שם מדת הדין הלא תראה כי שום אחד מהם לא נכנס לארץ רק יהושע וכלב בסוד והקריב את אשר לחטאת ראשונה אמנם במנין שני כתיב לאלה תחלק הארץ ועל כן נכתב בהם שם יה הרומז לכנסת ישראל של מעלה שהיא ארץ החיים:

לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום היינו כי ידוע ע"י מסירת נפשו שמסר עצמו לקידוש השם בזה נתקדשו בפעם א' כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו והוא שאמר לו הש"י בשכרו הנני נותן לו את ברייתי שלו' היינו בשלימו' כי ברית מספר "תריב וחסר א' מן תרי"ג והוא שאמ' לו הש"י שיתן לו הברי' בשלום היינו בשלימות בלי שום מחסור ויעשה מרכבה לכל התרי"ג מצות והבן: