פירוש על במדבר 25:13

ברית כהנת עולם דבוק בבחי' עולם ע"י הנקמה שפעל ותיקן במדה"ד והבן פרש"י ז"ל שהשבטים מבזין אותו שאמרו שאינו באמת כמו שעשה שאין הכעס גובר בו כ"כ ופי' קנאין פוגעין בו. שמי שהכעס גובר בו להרוג הנפש מותר לו להרגו:

והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. יובן בס"ד לרמוז ע"ד מ"ש מהרח"ו זלה"ה זיע"א בשם רבינו האר"י זיע"א זלה"ה בש"ה וז"ל והנה כשהוליד קין והבל אז ניתנה נפש דאצילות שנסתלקה מאדם ונתחלקה בשניהם בקין והבל בניו ולקמן יתבאר ענין גלגול קין מבחי' נפש זו דאצילות שזכה בה איך נתגלגלה ונתפשטה בקינן ומהללאל וכו' עד שנתגלגלה בנדב ואביהוא בני אהרן שהיו שניהם תרי פלגי גופא כנז' בזהר פ' פינחס ואחרי מות וזהו מש"ה ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם הנדרש על נרב ואביהוא כמ"ש ז"ל והענין הוא כי הם בחי' נפש דאצילות דאד"הר ואח"ך לקחם פינחס במעשה זמרי כנז' בזהר וכמו שיתבאר לקמן בעז"ה. גם יתבאר איך אע"פי שקין והבל לקחו נפש דאצילות דאדם כדי לתקנה לפי שחטא אדם בעץ הדעת ועירב טוב ברע כנודע. אמנם הרוח דאצילות דאד"הר לקחו אליהו זכור לטוב ולכן עלה בשמים ולא מת כשאר בני אדם כי היה דומה למלאך ולא לבני אדם ואח"ך נעשה מלאך כנודע וזהו טעם שלעולם לא הוזכר באליהו זכור לטוב אלא בחי' רוח כמש"ה ויהי נא פי שנים ברוחך אלי וכתיב ונחה רוח אליהו על אלישע וכתיב ורוח ה' ישאך וכו' ואמנם לא זכה אל הרוח הזה דאצילות עד שהרג לזמרי במעשה שטים לפי שמוכרח הוא שאין הרוח שוכן באדם אלא עד היות בו נפש ולכן כאשר פינחס הרג לזמרי זכה ולקח נפש דאצי' שהיתה בנדב ואביהוא ואחר שזכה לנפש דאצילות הזאת אז זכה לחלק הרוח דאצילות ועליו נתבשר הנני נותן לו את בריתי שלום כי הרוח הוא מן הת"ת והיסוד כנודע ושניהם נקראו שלום כנודע מפסוק שלום שלום לרחוק ולקרוב תפארת ויסוד כנודע וחלק הנשמה של אצילות לקחה חנוך בן ירד ולכן היה מלאך בשמים הנקרא מט"ט ולכן לא מת כבני אדם גם הוא יודע כי בחי' זו הנשמה דאצילות היא הנקראת שרו של עולם להיותה נמשכת מעולם האצילות והיא שולטת על כל העולמות כולם עכ"ל לשון קדוש זלה"ה זיע"א: