פירוש על במדבר 25:18

כי צררים הם לכם בנכליהם. כי באמת לב ישראל מנוקה מכל סיג ופסולת ולא ימשך להטות מרצון הקב"ה, אך מה שבא לישראל דברים שהם נגד רצון הש"י אינו מצדם רק מכח האומות ובא להם, כי האומות מלאים חמדות ותאוות רעות ומכחם יבא גם בלב ישראל, וזה שאמר הכתוב כי צוררים הם לכם בנכליהם, היינו ע"י מחשבתם הרע יצירו גם לכם, וכאשר יאבדו האומות אז יהיה לב ישראל מקושר בהש"י מבלי שום נטיה.

נשיא מדין אחותם וכי לא ידענו שהיא אחותם הלא אמר רשב"י דלית אות באורייתא דלית בה רזין עילאין אולם י"ל אמור לחכמה אחותי את כן זלע"ז עשה אלקים ועש"ז נק' כזבי שהיא היו"ד המנקדת היו"ד שבקדושה והוא נגד המחשבה שמשם בא מקור מחשבות רעות וזו כוזבית וכן י"ל זמרי שהוא יו"ד נזמרת שנפרש משורש הטוב ולכך כאשר הרגהו פנחס נתוסף לו היו"ד בשמו כי נתקן אות זה ונדחה הכזב ולכך אח"כ שאו את ראש וכתבו חכז"ל שחתם הש"י יו"ד וה"א ולמה דוקא עתה אולם עתה נתקן היו"ד כנ"ל והנה כתבו חז"ל לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי ולמה לא נמשח באמת אולם ע"כ כדי שיוכל לנקום בזמרי שהי' מיוחד לזה כמ"ש בזוה"ק שהרגו הנפש. והכל אחד כי לכך לא נמשח כי הכהן אינו הורג הנפש ועתה שהרגו נעשה כהן.

כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור. שֶׁהִפְקִירוּ בְּנוֹתֵיהֶם לִזְנוּת, כְּדֵי לְהַטְעוֹתְכֶם אַחַר פְּעוֹר. וְאֶת מוֹאָב לֹא צִוָּה לְהַשְׁמִיד, מִפְּנֵי רוּת שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לָצֵאת מֵהֶם, כִּדְאָמְרִינַן בְּבָבָא קַמָּא (לח ב):