פירוש על במדבר 26:14

אלה משפחות השמעוני. בכל השבטים כתיב לפקודיהם או ופקודיהם ובשמעון לא כתיב כלל. והנראה דמשמעות פקודיהם כאן הוא כמו שיבואר להלן נ״ד איש לפי פקודיו לפי מנין בני ביתו או עסקיו שכל א׳ היה לו פקודת הליכות עניניו בפ״ע. ושבט שמעון אע״ג שנותר מהם הרבה מכ״מ נהרס פקודתם ע״י המגפה ששלטה בשבטו מש״ה לא כתיב בהו פקודתם:

"אלה משפחֹת השמעֹני, שנים ועשרים אלף ומאתים". השווה למעלה (ב, יג) "וצבאו ופקֻדיהם, תשעה וחמשים אלף ושלש מאות". וראה רש"י למעלה (פסוק יג, סוף ד"ה לזרח) "...נראה שכל כ"ד אלף נפלו משבטו של שמעון", ועדיין חסר. (פ' פינחס תשנ"ה) וראה "באר יצחק". לדבריו, מתו בהם עוד שלושה עשר אלף בסיבות אחרות, כשאר אחיהם.

פס'. אלה משפחות השמעוני שנים ועשרים אלף ומאתים. ובמדבר סיני כתיב (במדבר א׳:כ״ג) פקודיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות. חסרו משמעון (שלשה) ושלשים אלף ומאה לפי שנפלו במעשה זמרי. ואע״פ שמכל ישראל נפלו. משמעון יותר נפלו. כתוב כאן נמואל וכתוב להלן (בראשית מ״ו:י׳) בני שמעון ימואל וימין יו״ד תחת נו״ן. ואוהד לא היו לו בנים לפיכך לא נזכר בכאן וצוהר הוא זרח. כמו (בראשית ו׳:ט״ז) צוהר תעשה לתיבה. שיהא זורח ומאיר לתיבה: