פירוש על במדבר 26:15

בני גד למשפחותם לצפן משפחות הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני והנה נדייק בשמאי כדמצינו בספר אור החיים הקדוש שדורש ג"כ בסדרא הזה השמות והנה התורה הקדושה היא נצחית ומלמד אותנו במדת הצדקה האיך לנהוג א"ע כי ג"ד מרומז על הצדקה שהוא ר"ת "גומל "דלים והנה הראשון הוא במדת הצדקה שצריך ליתן להעני בצנעה ובסתר שלא יבוש כידוע מגמרא דחגיגה דר' ינאי חזי להאי גברא דיהיב זוזי לעני בפרהסיא וכו' אמרלו מוטב דלא יהיבת לי' וכו' ועוד שנית הוא במדת הצדקה שצריך ליתן להעני בשמחה גדולה כדכתיב ואל ירע לבבך וכו'. והנה שמעתי מבוצינא קדישא הרב הקדוש מו"ה מנחם מענדיל זלה"ה מפריסטיג שאמר שראה בספר קדמון שעל כן לא מברכים ברכה על הצדקה כמו על שאר המצות מפני שצריך ליתן בשמחה והמון עם רובא דרובא אינם נותנים בשמחה ע"כ אין מברכין על הצדקה עכ"ד עוד צריך במדת הצדקה ליתן ולחזור וליתן כדכתיב נתן תתן לו ודרשו חז"ל אפילו מאה פעמים. ונחזור לבארה הוא הביאר הפסוק הנ"ל שהתחלנו בו בני גד למשפחותם דהיינו שהפסוק מרמז לנו על מדות הצדקה דהיינו ג"ד ר"ת גמול דלים כנ"ל לצפון משפחת הצפוני דהיינו לשון בצנעה לשון צפון וטמון ומכוסה דהיינו שיתן בצנעה להעני לחגי משפחת החגי דהיינו לשון שמחה וחדוה לשון חג ומועד דהוא עת שמחה כן יתן בשמחה לשוני משפחת השוני דהיינו ר"ל שוני הוא לשון שנים דהיינו לחזור הדבר כמה פעמים דהיינו ליתן ולחזור וליתן וזה לשוני משפחת השוני.

הצפוני ב' במסרה הכא ואידך ואת הצפוני ארחיק מעליכם זהו שאליהו בא מבני גד שבד''ה [מ''א] י''ז מייחס אותו עם בני גד אז והצפוני ארחיק מעליכם שיתבטל יצר הרע:

לצפון הוא צפון.