פירוש על במדבר 28:10

בפסוק עולת שבת בשבתו שבת כ"ד וכ"ה נותר אין שורפין בי"ט אמר אביי כו' ורבא כו' ורבי אשי אמר י"ט עשה ול"ת כו' ויש לשאול מילה שלא בזמנה דאין דוחה י"ט משמע משום דעשה ול"ת כרב אשי ואשה כשרה למול עי"ד רס"ד תמול עשה לגבי דידה ליכא עשה ובתוס' קידושין ל"ד ד"ה מעקה כתבו בשמן שריפה דאלים הלאו הואיל ויש עשה עמו י"ל דתרומה טמאה י"א מדרבנן שריפה ל"ש לייתי עשה ולדחי ל"ת ונותר אין מ"ע בנשים דהז"ג עיין פני יהושע שם ושבת כ"ד ב' בתוס' ד"ה לפי יע"ש והר"מ ז"ל בפתיחה להלכות תרומת לא מנה מ"ע לשרוף תרומה טמאה. ופי"ב כתב להדליק טמאה וספק תרומה כו' עיין פסחים ט"ו ובכורת ל"ג א' בשתי תרומות הכתוב מדבר טהורה ותלויה יע"ש לר"א לכאורה דווקא לר"א דסבר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי דספק מ"ה לחומרא א"ש דיצויר תלויה מ"ה בספק ואמרי תורה עביד לה שימור ולר"י בשתי תרומת טהורה וטמאה ותלויה מ"ה לא יצויר ספק כלל דספק מ"ה שריא למיכל אמנם ז"א דלא יצויר ספק תרומה טמאה כ"א בב' חביות ברה"י אמת טהורה וא' טמאה דנגע בא' מהן כמ"ש בתוס' שם והר"ש והרע"ב פ"ח דתרומת וכה"ג מודה הר"מ ז"ל דספק מ"ה אסור דאיתחזק איסורא כמו אשם תלוי חתיכה א' מב' חתיכות ובמקום אחר פירשנו עוד ואין מקומו כאן.

שבת בשבתו. שכל שבת יש לה קדושה מיוחדת והיינו דקדושת הפרשה שקוראים בו זהו קדושת השבת ובכל שבת קריאה מחודשת. ושמעתי בשם רבינו הרה"ק מלובלין זצוק"ל שאמר ששבת פרשת בא הוא כעין ימים ראשונים דפסח, בשלח ימים אחרונים דפסח, יתרו שבועות.
(פרי צדיק בא י"א)

עלת שבת בשבתו. וְלֹא עוֹלַת שַׁבָּת זוֹ בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב בְּשַׁבָּת זוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב שְׁתַּיִם לַשַּׁבָּת הַבָּאָה, תַּ"ל "בְּשַׁבַּתּוֹ", מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ (ספרי):