פירוש על במדבר 28:9

וביום השבת כו' בא"ח סי' רפ"א בשבת מאחרים להתפלל אבל מ"מ ראוי שלא לעבור זמן ק"ש רביע היום וזמן תפלה שהוא שליש היום ד' שעות כמבואר בסי' פ"ט ועמ"א סימן רפ"א. ובשבת י"א תפלה מ"ה בשבתות וי"ט הוה תפלה מ"ה ולהר"מ ז"ל בכל יום מ"ע להתפלל עיין בר"מ ז"ל הלכות תפלה. והנה בברכות כ"א אמר ר' אלעזר אמר ספק התפלל אין חוזר ומתפלל ספק קרא ק"ש חוזר וקורא משמע דמשום דק"ש ד"ת ותפלה דרבנן עפר"ח א"ח נ"ח אבל א"ל תפלה ג"כ ד"ת אלא ק"ש ספק תורה לחומרא משא"כ תפלה שמא כבר התפלל וספק לא תשא ד"ת כבסי' רט"ו במ"א אות ו' להר"מ ז"ל הוה ד"ת י"ל דבהמ"ז תוכיח דחוזר ומברך דכל שיש ספק תורה לא הוה ברכה לבטלה וי"ל תרווייהו דרבנן ק"ש ותפלה וק"ש מה בכך שחוזר וקורא כקורא בתורה ובקל יכול לתקן אף ספק דרבנן לחומרא משא"כ תפלה כאמור. ולהר"מ ז"ל תפלה ד"ת וספק התפלל היינו שכבר התפלל פעם אחת דשאר דרבנן והא דלא מפליג בתפלה גופא ל"ש שלא יהיה לו וודאי בכל הג' תפלות או אשמעינן דק"ש ד"ת. ולהר"מ ז"ל אם ספק לו אם התפלל כל מעל"ע וביה"ש עומד בספק מחויב להתפלל ולמ"ד דרבנן א"צ להתפלל ער"ן בלולב בי"ט א' ביה"ש נוטל ובשאר הימים לא נוטל וצ"ע יטול בלא ברכה וספק דרבנן כל שיכול לתקן בקל מתקנינן ואי"ה יבואר עוד.

וביום השבת שני כבשים וגו'. טעם שמוסף שבת הוא מועט מכל מוספי ראש חודש ומוספי יום טוב והמועדים, הוא סוד לחם משנה, ולזה מוספיו שני כבשים על שני כבשי תמיד, וסוד השביעיות רמוז ביום עצמו כי הוא שביעי מה שאין השביעיות מסוים לא בראש חודש ולא בשאר ימים טובים, והגם שיש שביעי של פסח, אין השביעיות קבוע בו כיום השבת והבן:

וביום השבת שני כבשים. בשלשה החגים גם בראש חדש וכן בראש השנה ויוה"כ תמצא בכל יום שבעה כבשים מלבד עולת התמיד וכאן בשבת לא צוה להקריב כי אם שני כבשים, וצריך שיהיו שוין למצוה, וכן אמרו בפרק שני שעירי, מוספין ודאי בעינן שוין. ופירוש למצוה, לא לעכובא. וטעם שלא היו כי אם שנים מפני שהשבת כבודו כפול, זכור ושמור, את שבתותי תשמרו, ולכך באו כל עניני שבת כפולים, עומר כפול אזהרותיו כפולות שכרו כפול עונשו כפול שירו כפול קרבנו כפול. ובמדרש אמר הקב"ה אין אני רוצה שתביאו לי בשבת יותר מכם, מה אתם שתי סעודות אף אני שני כבשים, עד כאן.