פירוש על במדבר 28:7

ונסכו. יַיִן:

ונסכו יין בקדש הסך על המזבח יתנסכו נסך שכר יין המשכר פרט ליין מגתו לשון רש"י (רש"י על במדבר כ״ח:ז׳) ואינו נכון שכבר אמרו (ב"ב צז) יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר והנה אינו מתמעט מן הכתוב אלא מעלה מדרבנן לכתחילה אבל שכר להוציא את המזוג שהוא פסול אפילו בדיעבד וכך הוא נדרש בספרי (פנחס כג לג) ושם אמרו בקדש הסך שיתנסכו בקדש ובקדש יבלעו: הזכיר הכתוב בתמיד ובראשי חדשיכם שיעור הסלת במנחה ושיעור היין בנסכים אבל בשבת ובחג המצות ובשבועות ובראש השנה וביום הכפורים ובראשון של חג הסוכות הזכיר שיעור המנחה ולא הזכיר שיעור הנסכים. והטעם בזה כי אף על פי שצוה בפרשת הנסכים (לעיל טו) בשיעורי המנחה והנסכים לפר ולאיל ולכבשים בנדרים ונדבות ובמועדים (שם פסוק ג) מצינו מנחה כפולה לכבש העומר (ויקרא כג יג) וביום העצרת שתים שני עשרונים חמץ (שם פסוק יז) וכן בקרבן התודה (שם ז יב יג) והם מנחה ולכך הוצרך הכתוב לפרש בכל המועדות שלא תשתנה בהם המנחה כאשר נשתנית באלו. אבל הנסכים לא נשתנו לעולם לפיכך הזכיר אותם בתחילה בתמיד ולא הזכירם אחרי כן בשבת וחזר והזכירם בראש חדש להזכיר גם נסכי הפר והאלים ואחר כך לא הוצרך להזכירם כלל. והזכיר ביום הראשון של סוכות שיעור המנחה (במדבר כ״ט:י״ד) ולא הוצרך עוד להזכיר באותו החג אלא "מנחתם ונסכיהם במספרם כמשפטם" כלומר כמשפטם ביום הראשון הנזכר:

שכר. פרש"י פרט ליין מגתו שאינו משכר. והקשה הרמב"ן דהא אמרינן יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר אלמא מעלה דרבנן היא אלא שכר להוציא את המזוג. כתב הרמב"ן הזכיר הכתוב בתמיד ובראש חדש שיעור הסלת במנחה ושיעור היין בנסכים אבל בשבת ובכל שאר המועדות הזכיר שיעור המנחה ולא הזכיר שיעור הנסכים והטעם בזה כי אע"פ שצוה בפרשת נסכים בשיעורי המנחה והנסכים לפר ולאיל ולכבשים בנדרים ונדבות ובמועדים מצינו כפולה לכבש העומר וביום העצרת שתים שני עשרונים ולכך הוצרך לכתוב לפרש בכל מועדים שלא תשתנה בהם המנחה אבל הנסכים לא נשתנו בשום מקום לפי' הזכיר אותם בתחלה בתמיד ולא הזכירם אחרי כן כלל והזכיר ביום הראשון של סוכות שיעור המנחה ולא הוצרך עוד להזכיר באותו החג אלא ומנחתם ונסכיהם כמשפט כלומר כמשפטם ביים הראשון שנזכר ע"כ. ומ"מ עדיין לא תירץ למה הזכיר שיעור נסכי היין בראש חודש טפי מבאחרינא ואיכא למימר כיון שהוא תחלת המוספין שיש בהן פר ואיל וכבשים הזכיר בו הנסכים של כל אחד ואחד: