פירוש על במדבר 28:8

ריח ניחח. נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (ספרי):

כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחוח. אף על פי שכבר עשית בו ביום עולת הבקר כמו זאת השנית לגמרי מכל מקום תהיה גם השנית ריח ניחוח:

ואת הכבש השני וגו'. למה נאמר ^כהר"ל אחרי דכבר כתיב בפ' ד' את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, א"כ למה חזר עוד הפעם מעשה הכבש של בין הערבים. , לפי שהוא אומר את הכבש אחד, יכול לא הקריבו של שחר שומע אני שלא יקרבו של בין הערבים ^כודהו"א דהכי נדרש קרא אם את הכבש אחד תעשה בבקר אז תעשה השני בין הערבים, ואם לאו, יתבטל התמיד כל אותו היום. , ת"ל ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, מגיד שאם לא הקריב תמיד של שחר מקריב של בין הערבים ^כזומבואר בגמ' מנחות נ"ח א' דזה דוקא במזבח ישן אבל במזבח חדש שעדיין לא קרבו עליו כלום לא יקריבו עליו תחלה את של בין הערבים, מפני דקי"ל שאין מחנכין את מזבח העולה אלא בתמיד של שחר. והנה דרשה כזו באה לפנינו בפ' תצוה כ"ט מ"א, ושם איירי לענין מזבח חדש, ומה שיש לבאר בענין זה בגמ' פירש"י התמוה מאד ביארנו שם. [ספרי].