פירוש על במדבר 29:1

כל מלאכת עבודה. תנא דבי שמואל, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהן חכמה ולא מלאכה ^ארדיית הפת הוא הוצאת הפת מהתנור לאחר שנאפה בערב שבת עם חשיכה, וטעם הדבר שרק דברים אלו נקראו חכמה ולא מלאכה נתבאר לפנינו בפ' יתרו בפ' לא תעשה כל מלאכה, יעו"ש וצרף לכאן. והנה לא ס"ל למ"ד זה כדרשת רב פפא שנביא בסמוך דגם מה"ת אין תוקעין בשבת של ר"ה, אלא כדרבא דמה"ת תוקעין בשבת ורק חכמים אסרו משום גזירה, וכן רדיית הפת אסרו מחמת גזירה שמא יבא לאפות, אבל מה"ת מותר, ומפרש בזה טעם ההיתר מפני שאינן חשובין מלאכה. .
(ר"ה כ"ט ב׳)

ובחדש השביעי באחד לחדש וגומ'. כבר התבארו דיני היום הזה במה שקדם לו נתחדש בו בזה המקום אלא המוספין וכבר נתבאר עניין מוסף ראש חדש וכמוהו הוא זה המוסף אלא שבזה המוסף לא יהיה כי אם פר אחד ובמוסף ראש חדש יהיו שני פרים:

יום תרועה. מצוה להריע כי אילו היה זה הדיבור על עולת היום למה לא הזכיר בשאר המועדים ועוד כי כל העולות צוה לתקוע ולא להריע: