Quotation_auto על במדבר 29:1

דבר אחר בחדש השביעי רבי ברכיה הוה קרי ליה ירחא דשבועה שבו נשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם ויאמר בי נשבעתי נאם ה' מה צורך היה בשבועה אמר רבי ביבואי רבה בשם רבי יוחנן אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי קח נא את בנך שהיה בלבי לומר לך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי קח את בנך אלא כשם שהיה בלבי להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבתיך כך בשעה שיהיו בניו של יצחק באין לידי עבירות ומעשים רעים תהא נזכר להם עקדת יצחק אביהם ותתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך להם מדת הדין למדת רחמים ואימתי בחדש השביעי. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אמר ר' יודן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את האיל נטש מחורש זה ונסבך בחודש זה אמר הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידים בניך נאחזין בעונות ונסככים בצרות וסופן להגאל בקרנו של איל שנאמר וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו וה' אלקים בשופר יתקע. אמר ר' חנינא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם את האיל נטש מחורש זה ונסבך בחודש אחר, א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידין בניך להיות נאחזין באומות העולם ונסבכין במלכים ונמשכין ממלכות למלכות מבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום וסופן להגאל בקרניו של איל שנאמר וה' אלקים בשופר יתקע כל השביעיים חביביםוכו' (כוב ברמז רע"ו). רבי אבא בריה דרב ביבי כל ימות השנה ישראל עוסקין במלכתן ובראש השנה נוטלין שופרות ותקעין והקדוש ברוך הוא עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים. רבי יוחנן וריש לקיש הוון מתקשין תנינן יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אמרי אי דבר תורה במדינה ידחה ואם אינו דבר תורה אף במקדש לא ידחה עד דאינון יתבין מתקשיין עבד רב כהנא אמרין הא אתא מרא דשמעתא ניקוס ונשאל קמון ושאלון ליה, אמר להון כתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם וכתוב אחד אומר זכרון תרועה כיצד יתקיימו שני כתובים בזמן שהוא בחול יום תרועה יהיה לכם ובזמן שהוא בא בשבת זכרון תרועה יהיה לכם מזכירין אבל לא תוקעים רבי זעירא הוה מפקר לחבריה עיילון ושמעון קליה דרבי לוי דדריש אמרי לית אפשר דליפוק פרשתא בלא אולפן. עלון ודריש קומיהון כתוב אחד אומר יום תרועה וכו' (כדלעיל). תני רבי שמעון בן יוחאי ידחה במקדש שהם יודעים זמנו של חדש ואל ידחה במדינה שאין יודעין זמנו של חדש דתני ר"ש בן יוחאי יום תרועה יהיה לכם ועשיתם במקום שהקרבנות קרבין אמר רבי תחליפא דמן קיסריייא בכל הקבנות כתוב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר הקדוש ברוך הוא מכיון שנכנסתם לפני בדין ביום הזה ויצאתם ובאין מעלה אני עליכם כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' כן יעמוד זרעכם ושמכם. בני ישראל מקרא קדש ואין הנכרים קדש. בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות את הגרים ואת העבדים המשוחררים תלמוד לומר יהיה. תנו רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים. ומנין שאומרים גבירות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז. ומנין שאומרים קדושת השם שנאמר בהדרת קדש. ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות שנאמר שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. רבי אליעזר אומר שבתון זה קדושת הום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדשהו בעשית מלאכה. אמר ליה רבי עקיבא מפני מה לא נאמר שבתון תשבות שהרי בו פתח הכתוב תחלה אלא שבתון קדשהו בעשית מלאכה. זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש זה קדושת השם. ומנין שאומרים מלכיות דתניא רבי אומר לעיני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלקיכם וסמיך ליה בחדש השביעי מכאן רמז למלכיות. רבי יוסי בר"י אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיה לכם לזכרון לפני אלקיכם [אני ה' אלקיכם] שאין תלמוד לומר אני ה' אלקיכם הרי מלכיות הני עשר מלכיות כנד מי אמרן כנגד עשר מאמרות שבהן נברא העולם. ומאי נינהו אילימא ויאמר ויאמר דבראשית תשעה הוו. בראשית נמי מאמר היא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו. כיצד סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכלל עמהם מלכיות ואינו תוקע קדושת היום ותוקע (זכרונות ותוקע) שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי. אמר ליה ר' עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה אומרן אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. רבן שמעון בן גמליאל אומר קדושת היום עם הזכרונות. אמר רבן שמעון בן גמליאל מה מצינו בכל מקום שאימרי' אמצעית אץ כאן אמצעית רבי אומר מה מצינו בכל מקו' שאומרה רביעי' אף כאן רביעית, ביום הראשון עבר רבי יוחנן בן בדוקא ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו נוהגין ביבנה כן. ביום השני עבר ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי ואמר כדברי ר' עקיבא אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היו נוהגין ביבנה:

דבר אחר בחדש השביעי רבי ברכיה קרי ליה ירחא דשבועתא (שכן) [שבו] נשבע הקב"ה לאברהם אבינו שנאמר ויאמר בי נשבעתי נאם ה', מה צורך לשבועה זו, אמר אבינו אברהם לפני הקב"ה רבון העולמים גלוי וידוע היה לפניך בשעה שאמרת לי קח את בנך שהיה בלבי להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבתיך, כך כשיהו בניו של יצחק באין לידי עבירה ומעשים רעים תהא נזכר להם עקדת אביהם ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך להם מדת הדין למדת רחמים, אימתי בחדש השביעי. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אמר רבי יודן מלמד שהראה הקב"ה לאברהם אבינו את האיל נוטש מחורש זה ונסבך בחורש אחר, א"ל הקב"ה כך עתידין בניך להיות נאחזין בעונות ונסבכין בצרות וסופן ליגאל בקרניו של איל, שנאמר וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו וה' אלקים בשופר יתקע. אמר רבי חנינא מלמד שהראה הקב"ה לאברהם אבינו את האיל נוטש מחורש זה ונסבך בחורש אחר, אמר ליה הקב"ה כך עתידין בניך להיות נאחזין באומות נסבכין במלכיות ונמשכין ממלכות למלכות, מבבל למדי, וממדי ליון, ומיון לאדום, וסופן להגאל בקרניו של איל שנאמר וה' עליכם יראה ויצא כברק חצו וגו'. כל השביעיים חביבים (כתוב ברמז רע"ו). רבי יוחנן וריש לקיש היו מתקשין, תנינן יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה, אמרין אם דבר תורה הוא במדינה למה נדחה, ואם אינו דבר תורה אף במקדש לא ידחה, עד דאינון יתיבין מתקשיי ן, עבר רב כהנא אמרין הא אתא מרא דשמעתא ניקום ונשאול, קמון ושאלון ליה, אמר לון כתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם וכתוב אחד אומר זכרון תרועה מקרא קדש כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, בזמן שהוא בא בחול יום תרועה, ובזמן שהוא בא בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין. תני רבי שמעון ידחה במקדש שהן יודעין זמנו של חדש ואל ידחה במדינה שאין יודעין זמנו של חדש. תנא ר' שמעון בן יוחאי אומר יום תרועה יהיה לכם ועשיתם במקום שהקרבנות קרבין. אמר ר' תחליפא קיסריא בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם, אמר הקב"ה מכיון שנכנסתם לפני בדין ביום הזה ויצאתם בדימוס מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם כאלו היום בראתי אתכם בריה חדש הה"ד כי כאשר השמים החדשים וגו':