פירוש על במדבר 29:13

והקרבתם עולה וגו' לה' פרים וגו'. נראה כי טעם המעטת הפרים יום יום, לפי שיש ב' סודי שביעיות, האומות הם הרבים שבעים אומות ונמשלו לפרים, וישראל גם כן הם בבחינת השבע בסוד בת שבע (זוח''ג) וכל מעשיהם שביעיות, הקרבנות בכל המוספין שבעה שבעה, ימים טובים שבעה שבעה, השבת סוד שבעה ענפי אילן שבו שורש נשמתן שבעה, צדיקים שבעה, ורמז ה' כנגד האומות הרמוזים בפרים שיהיו מתמעטים והולכים:

פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר. [לפי שיש בסוכות תוספת שמחה שכבר אספו כל פירותיהם ותוספת מצוה, סוכה ולולב, יש בו תוספת מוסף וניתוספו הפרים והולכין ומתמעטין כדי שיבא חשבון לע' כנגד ע' אומות, והכבשים נכפל מניינם שכל המוספים שבעה ובכאן י"ד שיעלו לתשעה ושמונה לבטל קללות שבמשנה תורה] אבל האילים עמדו במקומן כמו שאר המוספין ולא ידעתי מאי שנא: