פירוש על במדבר 3:14

וטעם וידבר ה' אל משה במדבר סיני בעבור שהזכיר (במדבר ג׳:א׳) ביום דבר ה' את משה בהר סיני חזר ואמר כי לא היתה צואת הפקידה של הלוים בהר סיני כי בחירת תולדות בני אהרן לבדם היתה בהר סיני ביום צותו על מעשה המשכן אבל הלוים לא נצטוה בבחירתם בהר סיני רק במדבר סיני באהל מועד כמו המצוה הנזכרת בבני ישראל והנה לא היו שבט הלוים כשאר השבטים כי מבן חדש ומעלה לא היו רק עשרים ושנים אלף (במדבר ג׳:ל״ט) ומבן שלשים שנה כלם שמנת אלפים (במדבר ד׳:מ״ח) והנה לא יגיעו מבן עשרים שנה ומעלה לחצי שבט מישראל הפחות שבכלם ועדין לא נשאו הארון שתהיה הקדושה מכלה בהם וזה תמיה איך לא יהיו עבדיו וחסידיו ברוכי ה' כשאר כל העם ואני חושב שזה חזוק למה שאמרו רבותינו (תנחומא וארא ו) כי שבטו של לוי לא היו בשעבוד מלאכת מצרים ובעבודת פרך והנה ישראל אשר מררו המצריים את חייהם בעבודה קשה כדי למעטם היה הקב"ה מרבה אותם כנגד גזרת מצרים כמו שאמר (שמות א יב) וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ וכאשר נאמר עוד בגזרת אם בן הוא והמיתן אותו וירב העם ויעצמו מאד (שם פסוק כ) כי היה הקב"ה אומר נראה דבר מי יקום ממני או מהם אבל שבט לוי היו פרים ורבים כדרך כל הארץ ולא עלו למעלה כשאר השבטים ואולי היה זה מכעס הזקן עליהם כי שמעון שהוא עכשיו מרובה באוכלוסין נתמעט בכניסתו לארץ לעשרים ושנים אלף ולוי שהוא שבט חסידיו לא נתמעט במגפה:

וידבר י"י אל משה במדבר סיני. כתב הרמב"ן בעבור שאמר למעלה ביום דבר י"י אל משה בהר סיני חזר ואמר כי לא היתה צוואת הפקידה של הלויים בהר סיני כי בהיות (בחירת) תולדות בני אהרן לבדם היתה בהר סיני ביום צוותו על מעשה המשכן אבל הלויים לא נצטווה בבחירתם אלא במדבר סיני. והנה לא היו הלויים כשאר השבטים כי מבן חודש ומעלה לא היו רק כ"ב אלף ומבן ל' שנה ח' אלפים ועדיין לא נשאו הארון שנאמר שהיה הארון מכלה בהם והטעם מפני שלא היו בעבודת פרך ולכך לא היו גם כן בברכת כן ירבה וכן יפרוץ ואולי היה מפני כעסו של יעקב עליהם כי גם שמעון שהיה עתה מרובה באוכלסין נתמעט בכניסתו לארץ לכ"ב אלף:

במדבר סיני. כבר נתבאר דבא ללמד שהמקום גרם לזה הצווי. שכך היה כבוד השכינה ההולכת לפני ישראל כמלך לפני חילו במלחמה. ויש לו גדוד שומרי ראשו ביחוד. כך היו הלוים. והנה לא כתיב כאן באהל מועד. שהדבור נמשך חוץ לא״מ כמו שיבואר: