פירוש על במדבר 3:15

בפסוק פקוד כל זכר מבן חדש ומעלה שבת קל"ה ב' שלשים באדם וא' בבהמה אין נפל ובתו' ד"ה כל אין דומה יע"ש משמע לכאורה דזיין ימים מעל"ע בעינן דבהא עכ"פ דומים דשלשים ושמנה י"ל כמ"ש בש"ך י"ד ש"ה י"ט כ"ט יום וי"ב שעות נמי סגי הוה קצת דומה ח' ימים נמי מקצת היום ככולו כמ"ש רש"י ז"ל שם קל"ו איתרחיתו עד לאורתא יע"ש ומשמע כמו בבכור עכ"פ כ"ט מעל"ע ויב"ש ותשצ"ג בעינן ה"ה בהמה זיי"ן מעל"ע בעינן ועמ"ש בפריי לי"ד ט"ו ובט"ז ג' יע"ש ועיין ביצה ו' במהרש"א ז"ל בתוס' ד"ה וכי בעגל שיום ח' בי"ט כי ביה"ש מוקצה משמע לכאורה כן דאל"כ דששה ימים ומקצת יום הז' סגי א"כ ביה"ש הוה מוקצה לשעבר וי"ל דבעינן מקצת לילה בבירור הא לא"ה עדיין לא יצא מנפל כמ"ש רש"י ז"ל שבת קל"ה ועיין לבוש י"ד סי' ט"ו משמע א"צ זיי"ן תעל"ע ועיין הב"ש שם. ומ"ש בפריי שם ראיה משבת מימהל היכי מהלינן יש שם חסרון הניכר בדפוס אלו תיבות ולרשב"ג ספק מן התורה הוה כו' וראיה דאי מדרבנן מה פריך מימהל היכי מהלינן לעקור מצות מילה לגמרי בשביל חששא זו ועיין בר"מ ז"ל ה' איסורי מזבח פ"ג ה"ח ואם נשחט ביה"ש של ח' צ"ע.

מבן חדש ומעלה. מִשֶּׁיָּצָא מִכְּלַל נְפָלִים הוּא נִמְנֶה לִקָּרֵא שׁוֹמֵר מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ; אָ"רַ יְהוּדָה בְּרַבִּי שָׁלוֹם לָמוּד הוּא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט לִהְיוֹת נִמְנֶה מִן הַבֶּטֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם" (במדבר כ״ו:נ״ט), — עִם כְּנִיסָתָהּ בְּפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ וְנִמְנֵית בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה חֶשְׁבּוֹנָם לֹא תִמְצָאֵם אֶלָּא שִׁבְעִים חָסֵר אֶחָד, וְהִיא הִשְׁלִימָה אֶת הַמִּנְיָן (תנחומא):

כל זכר מבן חודש וגו'. טעם מבן חודש, כפי זמן אשר באו המה תחתיהם שהם הבכורות, ולמה יתן הבכור פדיונו כיון שיש לו בן לוי במקומו, ואם תאמר למה אין הלוים פודים כמו כן מאז והלאה את הבכורות, ולא יצטרכו ישראל פדיון לבכוריהם, יש לומר כי אותם הלוים כבר נכנסו תחת הבכורות שהיו אז ואת בניהם הקים ה' תחת אבותיהם שהרי נתקדשו הם ובניהם עד עולם. ואולי כי לזה כפל ה' במאמרו במה שכתב בפסוק ואני הנה לקחתי את הלוים וגו' והיו לי הלוים פירוש הוחלטו הם ובני בניהם, מעתה אין לוי שיפדה בכור ישראל הבא אחר כן פטר רחם: