פירוש על במדבר 30:10

כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. לְפִי שֶׁאֵינָהּ לֹא בִרְשׁוּת אָב וְלֹא בִרְשׁוּת בַּעַל, וּבְאַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֲבָל אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין — מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה וְחָזְרָה רְשׁוּת לָאָב (נדרים ע'):

ונדר אלמנה וגרושה. מה ת"ל והלא מוצאה מכלל אב ומכלל בעל, אלא הרי שמסרה האב לשלוחי הבעל ונתאלמנה או נתגרשה בדרך, בא הכתוב ללמדך שכיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר ^סהבגמרא מפרש גדר הספק בזה אם בכהאי גונא אפשר לקרותה בית אביה של זו הואיל ולא יצתה לגמרי או בית בעלה של זו, לכך יצא מקרא זה לומר כיון שיצתה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר עוד ואפילו נדרים שתדור לאחר מיתת הבעל, ועי' ביו"ד סי' רל"ד סי' י"ב. .
(יבמות פ"ז ב׳)

ובאלמנה מן הנשואין. ה"פ אלמנה אינה ברשות האב, וגרושה אינה ברשות הבעל להפר לה. וא"ת ואיך תעלה על דעתך שיפר. וי"ל לפי שמצינו הבעל מפר אפי' נדר שלא נדרה ברשותו כגון שנדרה בבית אביה, כ"ש שיכול להפר לה מה שנדרה ברשותו. ל"פ אינה ברשות הבעל. מצאתי: